סלטה וצפון ארגנטינה
בניגוד למרכז ודרום המדינה, צפון ארגנטינה היא המקום בו תפגשו לראשונה ב"דרום אמריקה האמיתית". כפרים קטנים, טבע פראי וכמעט אפס אנגלית.
אז אחרי שיא התיירותיות במפלי איגואסו לקחנו אוטובוס ובסיום נסיעה ארוכה כנצח הגענו לצפון ארגנטינה: פחות תיירותית, יותר כפרית ואותנטית, שבירתה הלא רשמית היא Salta.
התברר לי בדיעבד שקוראים לה Salta Belinda (סלטה היפה). מה אני אגיד לכם, לא לגמרי ברור לי למה. מדובר בעיר די גדולה עם מרכז קולוניאלי, כיכר מרכזית וכמה רחובות ציוריים.
היינו בסלטה בסוף פברואר, בתקופת הקרנבלים. אבל אל תחשבו ריו, תחשבו על ירידים צבעוניים של מקומיים בכפרים ומסיבות טבע על סטרואידים במהלך היום והלילה.
מבחינתנו, סלטה היא נקודת מוצא לטיולים באיזור לכפרים שמסביב שכן שווים ביקור:
Cachi (קאצ'י), Cafayate (קפייטה), Tilcara (טילקרה), Purmamarca (פורמהמארקה) וה-דבר Salinas Grandes Jujuy (סלינס גרנדס חוחוי).
לדעתי מספיק להיות בסלטה יום-יומיים ואז לקחת רכב ולעשות סיורים למקומות המפורטים מעלה.
אטרקציות בסלטה:
לעשות סיבוב ברחובות העיר, לבקר מוזיאון Museum of High Altitude Archaeology ולראות מומיה של ילד אינדיאני מלפני אלפי שנים.
לעלות ברכבל Teleferico Salta לתצפית על העיר מהר San Bernardo. ניתן לעלות ברגל אבל מיותר, המקומיים עושים את זה בשביל כושר. מדובר במדרגות ברוחב שונה אז אם יש לכם בעיה עם זה (לי יש) כי זה לא נעים לברכיים כדאי שגם תעלו וגם תרדו ברכבל. אני לא בטוחה במשפט הבא, תבדקו אותי, אבל לא נראה לי שלמעלה אפשר לקנות כרטיס לרכבל. אם לא קניתם הלוך-חזור למטה - תצטרכו לרדת ברגל. לא ללכת בסופשבוע, יש תור לרכבל, המקומיים חולים על המקום. לדעתי, לא מדובר ביעד חובה.
לינה בסלטה:
Sol de Salta: דירה חדשה, מרווחת ונקיה. בעלת הבית תעשה הכל כדי שתרגישו נוח. מיקום מוצלח מאוד, קרוב למרכז.
Cozy and ample apartment near La Balcarce Street: גם כאן היה לנו מזל עם בעל הדירה ועם הדירה עצמה אבל המיקום הרבה פחות מרכזי אבל קרוב לאיזור הברים והמסעדות ברחוב Balcarce (בעיקר החלק שבין Entre Rios ל- Ameghino).
במסעדות מתקיימים ערבי Peña, מן משתה כזה עם ריקודי עם ומוזיקה חיה. אנחנו לא התלהבנו שם מאף מסעדה ולמופעי/מלכודות תיירים לא הייתה לנו סבלנות אבל מי שאוהב, זה יפה נוראה, מאוד שמח ואנרגטי.
אם תרצו, במלון Hotel Alejandro I יש ספא קטן עם מסג'יסטיות מעולות. העלות - 50 ש"ח. הלכנו מספר פעמים ואף פעם לא התאכזבנו.
אוכל בסלטה:
מסעדה ערבית מעולה Comidas Arabes Dubai
אין לי לצערי עוד משהו להוסיף. אכלנו בהמון מקומות בינוניים פלוס שאני לא יכולה להמליץ או דיס להמליץ עליהם. תצטרכו לגלות בעצמכם. קחו בחשבון שברים מתמלאים לקראת 10-11. יש דבר כזה "בירה מוקדמת" אבל היא כרוכה בישיבה במקום ריק מאדם. אההה, וגם כאן יש את הסייסטה המפורסמת.
כמו שאמרתי בסלטה עצמה לא מצאתי עניין רב. אפשר גם לבקר בשוק העירוני ולעשות קצת קניות במרכז העיר אבל אל תצפו לרשתות, מדובר בחנויות עצמאיות ואני באופן אישי לא מצאתי בהם כלום.תתכוננו גם לרוכלים שפורסים את הדברים שלהם על המדרכות. מעולם לא ראיתי מבחר כזה של גרביים במקום אחד.
וכמו שאמרתי, העניין בסלטה הוא לצאת מסלטה. כדי להבין דברים קצת יותר לעומק כדאי להתחיל ממרכז התיירות המקומי. יש בדרך כלל לפחות נציג אחד דובר אנגלית:
Ministry of Culture and Tourism of Salta.
יתנו לכם כאן מידע מקיף על האיזור, יציעו מסלולים וסוכנויות להשכרת רכב מורשות (רשימה ארוכה מאוד). גם כאן, כמו בפוארטו מדרין הסוכנויות הגדולות יקרות מאוד אז הלכנו על עצמאית: Active Rent a Car
את הטיולים מסביב לסלטה הכי טוב לעשות ברכב (אם כי אפשר להגיע לעיירות באוטובוס ואפשר גם לקחת טיולי יום מאורגנים). הסוכנויות מפחידות וטוענות שיש נסיעות שאי אפשר לעשות עם פרייבט, חייבים 4X4 ועל כך אענה - לא צריך. יש כבישי חצץ מבאסים אבל נהג מנוסה יכול לעשות אותם גם עם פרייבט. אציין בהמשך איפה מנסיוננו כדאי לקחת 4X4 ואיפה זה יהיה מיותר.
מחלת גבהים
משהו שיש לשים לב אליו - הגבהים שמסביב לסלטה. ישנן נקודות בהן מגיעים לגבהים שיכולים להיות קצת מסוכנים. אפשר להיערך ולקחת כדורים כמה ימים לפני (תבקשו מרשם מרופא משפחה לפני שיוצאים מהארץ). אנחנו הלכנו על השילוב של השיטה המקומית והקידמה המערבית: עלי קוקה + ספריי חמצן.
עלי קוקה זה בדיוק כמו שזה נשמע, עלים של צמח הקוקה ממנו מפיקים קוקאין. העלים נמכרים בפיצוציות. לא מדובר במשהו מסוכן כיוון שהכמויות החומר הפעיל ממש ממש קטנות (נדרשת כמות עצומה של עלי קוקה בשביל להפיק מהם את האבקה הלבנה).
ישנן 2 דרכים עיקריות לצרוך קוקה: לעיסת העלים ושתיית תה.
בשביל הלעיסה שמים בערך 5 עלים בפה, לועסים כמה פעמים כדי לרכך אותם קצת (העלים בצבע ירוק והם קצת יבשים) ואז דוחפים את העלים עם הלשון אל מאחורי הלחי, וזהו. החומר ימשיך להשתחרר בתגובה עם הרוק,
יהיה לכם טעם מוזר בפה אבל זה שווה כי ככל הנראה עוזר כי את הטיפוס ל- 5,000 מטר עברנו בשלום.
חליטה זו חליטה. קחו כמה עלים, שימו מים רותחים וזהו. באיזור הכפרים תוכלו להזמין תה קוקה בבתי קפה ובמסעדות. יש עלי קוקה עם תוספת דבש. תנסו, תתפרעו.
המרכיב השני של טיפול במחלת הגבהים הוא ספריי חמצן. ניתן להשכיר בסלטה בלוני חמצן אבל זה מסובך, צריך להשאיר פיקדון והאמת גם יחסית יקר ומיותר. במקום זה ניתן לקנות בחנות לציוד רפואי בכיכר המרכזית ספריי חמצן. מדובר בספריי, כמו דיאודורנט שמלא בחמצן. אם מתחילים להרגיש לא טוב - מרססים לפה ונושמים.
את הספריי רכשנו ב- Instituto Perri. ספריים כאלה נמכרים גם בקוסקו אז אם קוסקו נמצאת ברשימת היעדים שלכם תמצאו שימוש לספריי גם שם.
טיולים באיזור סלטה:
סלטה-קאצ'י-קפאייטה-סלטה:
אפשר גם בכיוון ההפוך. הדרך בין קאצ'י לקפייטה מיוחדת ויפה אבל קשה לנהיגה ולכן לנסיעה הזו אני מציעה לקחת 4X4. יש לוודא 2 דברים לפני שיוצאים לדרך:
-
מזג אוויר, גם בשביל הקטע שבין סלטה לקאצ'י חייבים ראות טובה אבל בעיקר בשביל הנסיעה מקאצ'י לקפייאטה כי מדובר בכביש עם הצפות. האיזור נמצא בעמק וכן, אם יורד גשם באיזורים הגבוהים שמסביב הכביש הופך למסוכן.
-
באיזור קאצ'י יש מספר חוות מבודדות ו- Finca Montenieva היא אחת מהן. החווה מציעה לינה וארוחות אבל חשוב יותר - טיולים רגליים, ג'יפים וטיולי סוסים באיזור. ישנם מקומות שקשה להגיע אליהם בלי להכיר את השטח. התחושה של סוף העולם תתעצם עוד יותר בטיולים האלה. כיוון שהחווה מנוהלת על ידי אב ובן ושניהם לפעמים נעדרים, לפני שתעשו הזמנת רכב תוודאו שהם יוכלו לארח אתכם בחווה ולקחת אתכם לסיורים המדוברים.
הדרך מסלטה לקאצ'י מפותלת וכמו כל דרך מפותלת יש בה נופים עוצרי נשימה כמו נקודת התצפית Cuesta del Obispo. לאורך הדרך (כמו גם לארוך הדרך בין קאצ'י לקפייאטה) פזורים כפרים קטנים של כמה בתי בוץ.
אבל בכל כפר כזה המבנה המפואר ולא ארעי היחיד הוא בדרך כלל כנסיה. השילוב הזה בין בתי בוץ ללא חשמל (או עם כמה פנלים סולריים על הגגות) ומים ולבין מבני הכנסיות המושקעים המשיכו להדהים אותי לאורך כל הנסיעות.
אחרי שתסיימו עם הפיתולים תרדו לעמק מדברי פתוח, מוקף הרים, יפהפה ותחצו את פארק הקקטוסים הענקיים. אפשר לעשות מלא תמונות מצחיקות. העצה שלי - לא תהיה לכם עוד הזדמנות כזאת למרות שבכל האיזור תוכלו למצוא קקטוסים דומים. תנצלו את הנקודה ותסגרו את פינת התמונות: Los Cardones National Park.
ואחרי שהצטלמתם עם הקקטוסים והמשכתם לנסוע בעמק, הגעתם לעיירה Cachi. עיירה תיירותית פיצית, כיכר מרכזית עם מרכז מידע, המון מסעדות, הוסטלים ומלונות מסביב. יש בעיירה כמה תצפיות, לא יכולה להמליץ על אחת ספציפית.
נשנשנו כאן (מילקשייק מעולה!): Oliver Resto Bar. המקום על הכיכר המרכזית אבל! המון זבובים ובכל זאת נהננו.
ישנו במלון בסיסי מאוד Hostal de las Tinajas, נקי וgעם רשתות על החלונות מה שהיה חשוב לי במיוחד לאור כמות הזבובים שמסביב. וניתן כמובן לשון גם בחווה עליה דיברתי קודם.
בבוקר של יום למחר יצאנו לנהיגה בעלת השילוב הצפוי: אחת הנסיעות היפות וגם קשות - מקאצ'י לקפייטה. הנופים מסביב, במיוחד באיזור קאצ'י מהממים אבל החצץ, הבורות בכביש והשלוליות היו בלתי נסבלים (הינו עם Nissan פיצית כלשהיא). קחו את הזמן, תרצו לעצור ולצלם. לאורך כל הדרך יש המון כפרים קטנים, חלקם מיושבים, חלקם נראים עזובים. וכמובן כנסיה בכל כפר.
והנה, לא עברו להן 4 שעות והגענו לציביליזציה, עיירת היקבים קפייאטה. אם אתם בענייני יין תצטרכו להקדיש לעיירה כמה ימים. המון יקבים קטנים שעושים טעימות, ביקורים באיזור הגידול של ענבים, טיולי סוסים. גם כאן יש לנו את הכיכר המרכזית ומלונות ומסעדות מסביב. אנחנו לא בענייני יין במיוחד ולכן הלכנו ליקב אחד בלבד ושם גם אכלנו את השניצל הכי טעים ביקום:
היקב: Bodega Nanni
המסעדה: Retoño Restaurant de Bodega Nanni
אפשר לשבת בחצר תחת כיפת השמים, לשתות יין מעולה ולאכול אוכל טעים.
ישנו כאן: Hotel Plaza. ממוקם על הכיכר אבל החדרים פונים לחצר הפנימית עם בריכה קטנה.
היה משהו שריגש אותי במיוחד בערב שלנו בקפייטה. כמו שאולי כבר הבנתם, אני מאוד לא אוהבת מופעי אלק פולקלור שנועדו לתיירים. זה מה שראינו בסלטה, רקדני Chacarera, הריקוד המסורתי, פשוט באו לדפוק שעות ולהרוויח כסף.
בכיכר המרכזית בקפייאטה לעומת זאת הינו עדים למסיבה ספונטנית של המקומיים שרק רצו לרקוד. ראו את הנשמה שלהם בריקוד הזה, ראו את החיבור שלהם לשורשים בכל תנועה, ראו שהם מבינים את המשמעות של התנועות. ילדים וילדות, נערים ונערות רוקדים מכל הלב.
חזרנו לסלטה דרך כביש 68. לאורך הכביש ישנן נקודות עצירה רבות בהן אפשר להשאיר את האוטו ולהיכנס קצת רגלית לתוך המדבר האדמדם ולראות צורות צלע שונות ומשונות כולל קשתות קטנות וכדומה. מעבר לעצירות הללו ההמלצה הגורפת היא לעצור
ב- El Anfiteatro (The Amphitheatre) ו- Garganta del Diablo Salta. מדובר בפורמציות סלע מרשימות. שווה עצירה.
הטיול השני: סלטה - טילקרה - פורמהמרקה - סלינס גרנדס - סלטה:
בשביל הטיול הזה אין צורך ב- 4X4, רק נהיגה זהירה. אם אתם לא מתכננים בטיול הזה להגיע למדבר המלח של בוליביה או למדבר אטקמה בצ'ילה, סלינס גרנדס הוא יעד חובה. מקום שנותן הרגשה כאילו הגעתם לפלנטה אחרת. השמים מתחברים עם מדבר המלח, הכחול עם הלבן, לא ברור איפה נגמר המלח ומתחילים השמיים והעננים. זו מבחינתי ה-חוויה באיזור.
אנחנו הגענו לאיזור אחרי כמה ימים של גשמים ולכן המלח היה מכוסה בקצת מים וההשתקפויות היו משגעות, הרגיש כמו ללכת על עננים. אני לא הצלחתי להיכנס יחפה, כאב לי, ולהיכנס עם נעלי טיולים גם היה מבאס. ההצעה - זרקו שקפקפים/סנדלים באוטו.
בדרך לשם תעברו גובה של 5,000 מטר ולכן עלי קוקה, ספריי חמצן, תרופה למחלת גבהים צריכים להישקל.
וכיוון שהגעתם כבר לסלינס גרנדס תעצרו בפורמהמרקה, תעשו סיבוב בשוק המקומי, תאכלו משהו ותעלו כמה מטרים לתצפת על Cerro de los 7 colores, הר 7 הצבעים: Cerro El Porito.
למען האמת, המקום חביב, כנסיה, כיכר מרכזית, שוק עם Crafts, ותצפית על ההר חביבה אבל בבקשה אל תצפו לצבעים עזים שרואים בתמונה (צריך לחייב את כווולם לציין אם התמונה שפירסמו עברה פילטורים או לא!) וקחו חשבון שההר לא גבוה בכלל.
הדבר השווה בכפר זה Paseo de Los Colorados, כביש חצץ שאפשר לנסוע בו עם האוטו אבל עדיף ללכת אותו ברגל כולל סטיות מהכביש ועליה לתצפיות. השילובים של צבעים והמדבריות של האיזור בהחלט עשו לי את זה.
לינה בפורמהמרקה, לא מומלץ, יחידה בחצר של בית, מלא אבק, לא נקי, הכל ישן, מטבח דביק: Apartamento: La Posada de la Calandria.
לגבי טילקרה, הסיבה העיקרית שנסענו לשם היא הקרנבל הכי גדול באיזור. הקרנבל בארגנטינה אומנם מתקיים בפברואר גם כן, אבל שונה במהות מזה בריו. מדובר בחגיגה פגאנית, מסורת עתיקה שבמרכזה השטן שעולה מהאדמה ונשאר בינינו זמן מה. בזמן הזה אפשר לחטוא כמה שרוצים כי השטן יקח איתו את כל החטאים ברגע שיחזור לעולם של מטה. מודה שמה שקיבלנו בכלל לא דומה למה שציפינו.
בקצה העיירה, בשטח פתוח התרחשה לה מסיבה ענקית שהתחילה באחת בצהרים ונמשכה לתוך הלילה.
הופעות, מלא ספריי קצף ואבקת צבע, כמות אלכוהול היסטרית, צעירים ומבוגרים שבקושי עומדים על הרגליים. אבל כווולם, ללא יוצא מן הכלל חמודים ונחמדים, רוקדים, צוחקים ושרים. בערך בשעה 17 התחילה התהלוכה של השטן ומשרתיו, כולם בתחפושות צבעוניות, צפצפות, תופים, כלי נשיפה. תוהו ובוהו קטן אבל משעשע. אמנם יש בעיירה גן קקטוסים והריסות של מבצר אינקה, אבל ללא הקרנבל לא בטוח שהייתי מתאמצת להגיע.
מקום לינה מומלץ בטילקרה, מלון קרוב לרחוב הראשי/הכיכר המרכזית: Rincon de Fuego.
טיפ: אם תחליטו להגיע לפתיחת הקרנבל תגיעו יום לפני או בשעות הבוקר של יום הפתיחה. החל מהצהרים, שלא לדבר על הערב, הכביש לטילקרה הפך לפקק אחד גדול. כדאי גם להזמין מקום לינה כמה שיותר מוקדם כי המקומות נתפסים בקצב מסחרר.
חוויה אופציונלית: בגלל שנתקענו בסלטה המון זמן החלטנו לקחת כמה שיעורי ספרדית כאן: Kulturzentrum. למורה שלנו קרו Rossio, היא הייתה מוצלחת מאוד. בקיצור, אם יש לכם זמן ואתם די בתחילת הטיול, מספר שיעורי ספרדית ישדרגו מאוד את הטיול שלכם.
לסיכום אני יכולה להגיד שאם יש זמן ובא לכם לחוות את ארגנטינה הכפרית סלטה היא בהחלט יעד שיעשה את העבודה וטיולי הכוכב הם גולת הכותרת.
בשלב הזה הגיע הזמן להיפרד מארנגטינה ולהמשיך בטיסה לפרו, נתחיל בלימה.