אל קלפטה
המקום הראשון בארגנטינה שיכול לשאת בגאווהה את המילה "מדהים". תיירותי אבל חד פעמי.
ברוכים הבאים ל- El Calafate (אל קלפטה), פטגוניה האמיתית, כמעט קצה העולם ששוה כל דקה של נסיעה עד אליו.
לינה:
הגענו באוטובוס מפוארטו מדרין ובחרנו לישון בהוסטל Del Glaciar Pioneros עם חדרים פרטיים שנמצא די בקצה של העיירה כי מחיר כזה לא יכולנו לפספס. המקום קיים גם ב- Airbnb.
ההוסטל ישן מאוד וצנוע, אבל התברר כנקי ונעים ועם צוות מדהים.
יש בשטח ההוסטל גם מסעדה עם אוכל טעים והבעלים מעביר לפעמים סדנאות להכנת אמפנדס. יתרון נוסף מבחינתי - הקירבה לירקניה מעולה Chicha y Limonada Tienda Saludable. הפירות והירקות בסופרים לא נראים להיט והמבחר לא גדול ולכן ההתלהבות.
אטרקציות:
הביקור באל קלפטה הוא פחות טרקים ויותר סיורים שעולים הון אבל שווים את זה. הכל סובב סביב הקרחונים: שייט לקרחונים, הליכה על קרחון, תצפית על קרחונים.
בחור בשם קרלוס בהוסטל שלנו היה שם כדי לסדר לנו את כל הסיורים במחירים נוחים. בדרך כלל אנחנו לא נוטים לקחת את הסיורים שמציעים במלונות כי לרוב זה יקר יותר ושווה פחות. הפעם עשינו סקר שוק לפני שסגרנו וראינו שהמחיר שקרלוס הציע דווקא קצת יותר זול והחברה היא חברה מומלצת. חשוב לציין, הפעילויות באל קלפטה כמו שייט קרחונים, הליכה על הקרחון וכל מני כאלה יקרות מאוד, לא מחירים שקשורים לדרום אמריקה. עוד דבר: שייט התקרבות לפריטו מורנו או שייט קרחונים, לא משנה דרך איזו סוכנות תרכשו את החבילה, בסוף תגמרו באותה סירה וכיוון שההפלגות הן החלק החשוב של הסיורים יש כאן יחסית מעט משמעות לסוכנות שדרכה קונים.
טיול ושייט ל- Perito Moreno (פריטו מורנו), הקרחון המתנפץ (יום שלם). השיא של היום הזה הוא שייט והתקרבות לקרחון בתקווה שתוכלו לצפות (ולצלם כמובן, אחרת זה לא קרה!) בנפילה של גוש קרח ענקי. זה אירוע מרגש, כולם מחכים לו על הסיפון, ומה הכי נעים לדעת? שהקרחון המיוחד הזה איכשהו לא מושפע לרעה מההתחחמות הגלובלית ושומר על גודלו באופן קבוע, בזכות קרח שמתווסף לו כל הזמן (חוקרי קרחונים עדיין חלוקים בדעתם באשר לסיבה שזה קורה).
לקחנו סיור שכלל איסוף מההוסטל, שייט והייק קצר. הדבר הנחמד בסיור הזה היה דווקא העובדה שבמקום לנסוע על הכביש הראשי מס' 11 נסענו בכבישים הצדדיים 15 ו- 60.
הנופים היו מדהימים, עצרנו באסטנסיה (נראה לי שפונדק דרכים יהיה התרגום הכי מדויק), שתינו קפה חם וטעים והמשכנו הלאה.
זה עלה קצת יותר מהסיור הרגיל, ממש טיפה, והיה שווה את זה. לצערי אני לא זוכרת את שם החברה. כל הסיורים הם בערך באותה רמה ובאותו מחיר כך שלא היתי מקדישה יותר מדי זמן לסקרי שוק והשוואת מחירים.
אסטנסיה ונופים זה נחמד אבל התכנסנו כדי לראות קרחונים, לא? העניין הזה הוא די פשוט. יורדים מהאוטובוס, עולים על סירה ולמעלה לדק העליון הפתוח ונצמדים למעקה. הצד לא משנה כי הסירה מסתובבת כדי שכולם יזכו לסיכוי שלהם לצפות בקריסת קיר קרח.
לא לשכוח לשים 20 שכבות של בגדים, טרמי ומעיל רוח חובה כי קר, רוח וגשום. שטים כמה דקות, קצת הדרכה, התקרבות מקסימלית למרחק הבטוח מהקרחון ואז הסירה נעמדת, בהתחלה עם צד אחד לכיוון הקרחון ואז עם הצד השני. בשלב הזה אתם עם מצלמה מצלמת כל הזמן, וידאו, כדי שאם מתרחשת נפילה - לא תפספסו. וגם אם קרה ופיספסתם אבל ראיתם שמישהו אחר היה יותר נחוש מכם והצליח, די נהוג לבקש מאותו מאושר לשלוח לכם את הסרטון או את התמונה.
אחרי שחוזרים עושים סיור עצמאי במערכת גשרים וטרסות שמשקיפים על הקרחון מכל מני כיוונים. אני חושבת שאם אתם בכושר סביר מינוס ומעלה כדאי ללכת את כל הטרסות.
ביום למחרת הלכנו על שייט קרחונים, הפעם שטים ממש ביניהם. נהלי הלבוש תקפים גם כאן. לעמוד על הסיפון העליון מקדימה לדעתי היה הכי שווה. במהלך השייט רואים בייבי קרחונים
ויש נקודה שבה הסירה נעצרת בשביל סשן צילומים "לגעת בקרחון"/"להצטלם על רקע הקרחון".
יש איזור שמיועד לצלם מקצועי שיצלם אתכם, יראה לכם את התמונות במהלך השייט חזרה וגם ידפיס לכם אותם. אם אתם רוצים תמונות באיכות טובה ובלי שמישהו ידחף לכם לפריים - לכו על זה. כמו כל דבר באל קלפטה התמונות לא זולות אבל שוות.
לקראת סוף השיט מגיעים ל- Spegazzini lunch point יש במקום מסעדה עם אוכל בסיסי ואיזור גדול בו תוכלו להתפנק עם האוכל שהבאתם איתכם.
חוויה מעניינת, יפה מאוד ושונה אבל (ובן יחלוק עלי כאן) אני הייתי מעדיפה לעשות במקום השייט הזה הליכה על קרחון.
לסיכום:
כל החוויות באל קלפטה הן מאוד מאוד תיירותיות, לא מדובר בטבע פראי והייקינג של קילומטרים. עם זאת, מדובר במראות בלתי נשכחים שאסור בשום אופן להחמיץ.
אחרי שסיימנו עם אל קלפטה, היה זה הזמן להמשיך למקום הקסום והבלתי נשכח, אל צ'אלטן.
עודכן באפריל 2021