מדריד: אוכל, קניות ושוטטות
יש מצב שהפוסט הזה יהיה טיפה שונה משאר הפוסטים באתר בעיקר בגלל אופי הביקור שלנו במדריד. כיוון שהתארגנו על מגורים חינם לשבוע (איך? בקרוב כאן) והמשכנו לעבוד מרחוק + מדריד אף פעם לא היתה יעד חובה מבחינתנו, בנסיעה הזו בעיקר הסתובבנו ברחובות, אכלנו ועשינו קניות. לא ביקרנו במוזיאונים או בכל אטרקציה אחרת. אפילו בפארק רטירו עשינו רק סיבוב קצר כי היה חום אימים.
בקיצור, אם אתם מחפשים נסיעת הדוניזם - הפוסט הזה בשבילכם.
קצת ענייני לוגיסטיקה:
תחבורה:
-
מונית מהשדה למרכז מדריד מחיר פלאט של 30 יורו (אם אתם הרבה אנשים והרבה מזוודות - תבדקו, אולי זה שונה)
-
האופציה השניה להגיע מהשדה לעיר היא רכבת או רכבת + מטרו או מטרו. קווי רכבת מסומנים באות ומספר (לדוגמא הקווים מהשדה c1 ו- c10). קווי המטרו ממוספרים עם מספרים בלבד (8 מהשדה). בגדול, אם אתם מתכננים להשתמש בתחב״צ, כרטיס ״רב קו״ עצמו עולה 2.5 יורו שלא חוזרים אליכם (מספיק כרטיס אחד לכמה אנשים, לא כמו בלונדון למשל). כיוון שאנחנו לא תכננו להשתמש במטרו במהלך השהות לא היה לנו צורך בכרטיס ולכן בשדה בחרנו באופציה של רכבת. כדי להגיע לאמצע של גראן ויה לקחנו קו c1, החלפנו ל- c4 בתחנת Chamartin וירדנו בתחנת Sol. העלות - 6.5 יורו לזוג. גם המטרו וגם הרכבת יוצאים מהטרמינל עצמו וגם דלפקים ומכונות למכירת כרטיסים נמצאים שם. תחנת Sol היא תחנה ענקית אז אם תחליטו לקחת משם רכבת לשדה קחו את זה בחשבון בחישוב הזמנים.
על השדה:
הטיסות של איבריה נוחתות וממריאות מטרמינל 4. הצ׳ק אין בחזור קבלת הכבודה בהלו היא ב- T4 אבל השרוולים הם ב- T4S ותצטרכו לקחת רכבת מונורייל כדי לעבור בין חלקי הטרמינל. מדובר בנסיעה של כ- 5 דקות. בטיסה חזור עם איבריה הצ׳ק אין היה מזעזע. על מטוס 2-4-2 היו 2 עמדות צ'ק אין בלבד (בסוף נפתחו עוד 2). לא יודעת על כמה זה מייצג.
החזרי מס:
-
כדי לקבל החזר מס על הקניות שעשיתם (אין סכום קניה מינימלי) תצטרכו לבקש מהמוכר להנפיק לכם קבלה Tax Free והוא יבקש מכם להראות לו את הדרכון או את התמונה של דרכון. תוודאו שהברקוד על השובר לא דהוי כי תצטרכו לסרוק אותו במכונות אוטומטיות ללא אפשרות להזין את הקוד ידנית ואם הברוקד לא ברור - המכונה לא תקבל אתו והלך ההחזר. רוב החנויות עובדות עם Global Blue. יש להם אפליקציה מצוינת שאחרי הרכישה הראשונה תציג לכם את כל ההחזרים ודרכה תוכלו להגדיר כרטיס אשראי לזיכוי.
-
תהליך קבלת ההחזר: בשדה, מאחורי הדלפקים של הצ'ק אין יש מכונות תיקוף אוטומטיות. תסרקו שם את כל הברקודים שלכם ואחרי שקיבלתם V ירוק על המסך עבור כל קבלה ובמידה ואתם מעוניינים לקבל את ההחזר במזומן גשו לתור בקיוסק שבקרבת המכונות. בטרמינל 4 דרך אגב ראינו מכונות תיקוף וקיוסק גם אחרי שעוברים את הבידוק הביטחוני. לא משנה אם תחליטו לקבל את ההחזר במזומן או באמצעות האפליקציה - תיקוף הקבלות במכונות הוא חובה.
-
החברה השניה שנתקלנו בה, smartTax שמה, הרבה פחות ידידותית טכנולוגית ולדעתי אין להם דלפק בשדה. בסוף קיבלתי באמצעותה זיכוי לחשבון ה- PayPal שלי.
טוב, די עם השעמום!
השכונות המומלצות: Malasaña
אנחנו הכי אהבנו את Malasaña, אווירה צעירה, המון מסעדות, ברים, בתי קפה וחנויות עצמאיות. רחובות קטנים וציוריים שכיף לשוטט בהם וזה בערך מה שעשינו כל יום אחרי העבודה.
בסביבות השעה 6 בערב המקומות מתחילים להתמלא, ואם מדובר במקומות על כיכרות הם מוציאים את השולחנות לכיכר ויש תחושה של חגיגה קהילתית בלתי נגמרת. הנה כמה כיכרות כאלה: Pl. de Carlos Cambronero ,Pl. del Rastrillo ו- Dos de Mayo square.
ברחוב Calle de Veralde תמצאו המון חנויות וינטג׳ מוצלחות וחנות סניקרס
אם מתחשק לכם בירה קרה מתוצרת מקומית הבר The Toast Taproom Malasaña הוא המקום. שוק אוכל קטן יחסית (לא עפתי) Saint Ildephonsus Market
אם בסוף תחליטו שבא לכם קוקטייל באווירה שקטה ורגועה וברמנים סופר מקצועיים אל תפספסו את Santamaría Coctelería.
בשביל פיצה ועוגת גבינה ״נוזלת״ תעצרו ב- López & López
ארוחת בוקר מעט לא סטנדרטית במושגים ישראליים (כי אין חביתה :)) תאכלו ב- Brunch Club
חנות עיצוב מדליקה: El Moderno Concept Store
רחוב קניות נוסף ברובע מלבד הגראן וויה הוא Calle de Fuencarral. ההתחלה (הקצה של גראן וויה) הוא מדרחוב ושם מרוכזות לרוב חנויות רשת. בשלב מסוים הוא מתעקל ימינה והפך לרחוב רגיל עם חנויות עצמאיות ומגניבות בחלקן.
השכונות המומלצות: Chueca
בצמידות ל Malasaña יש את שכונת חיי הלילה והקהילה הגאה הלא היא Chueca. המון ברים וטיפוסים צבעוניים. שני מקומות ששווים תמונה שבבסיסם הם גימיק: קודם כל, La Pollería Madrid. מה נותנים? וופל מצופה או ממולא בצורת איברי מין. די בצמוד אליו עוד המצאה: N2 Lab, גלידה שתהליך הייצור שלה כולל איכשהו חנקן נוזלי. ויש גם את שוק האוכל השווה Mercado San Antón.
השכונות המומלצות: Barrio de las Letras
קרוב ל- Puerta del Sol תמצאו עוד שכונה שוקקת חיים ובמיוחד בסופ"ש
Barrio de las Letras. כאן יש לנו את Plaza de Sta. Ana ורחובות מלאי ברים ומסעדות. התחושה כאן הרבה יותר תיירותית, במיוחד באזור הקרוב יותר לכיכר סול (כולל התופעה המרגיזה של מארחים מציקים). אבל אם תכנסו יותר פנימה תמצאו פנינים כמו מסעדה-מעדניה Casa González או Casa Toni, מסעדת סטייקים המעולה La Cabaña Argentina ובר קוקטיילים מדליק Salmon Guru.
השכונות המומלצות: איזור Plaza Mayor
מקום נוסף ששוה ביקור הוא כל האיזור שסביב אחת הכיכרות היפות במדריד - Plaza Mayor. היא מזכירה קצת את פיאצה נאבונה ברומא וכיכר סן מרקו בוונציה. לאוכלי השרצים שבינינו מומלץ לעצור ב- Bar La Ideal ולנשנש את Bocadillo de calamares (טאפאס קלמרי) טעים מאוד. באותו האזור ברחוב C. de la Cava Baja תמצאו מבחר בלתי נגמר של מסעדות טאפאס. המקומות היותר אותנטיים הם קטנים וצפופים אז באים בשביל האוכל ולא בשביל הישיבה ונוחות. בקצה הרחוב תמצאו רופ טופ בר El Viajero. מדריד מלאה בכאלה דרך אגב אז לא בטוח שצריך להתאמץ במיוחד דווקא בשביל המקום הספציפי הזה. עוד נקודת ציון קולינרית באזור היא Saint Michael Market. בסופ"ש תבואו מוכנים נפשית לפיצוץ אוכלוסין.
מה עוד?
אם אתם בקטע של שווקי פשפשים וסתם שטויות אז תתייצבו בימי ראשון
ב- El Rastro de Madrid. אני פחות התחברתי. איכות הפריטים לא משהו, השוק לא ממש מסודר ומאוד צפוף. אבל לשמחתי הרבה אחרי שנמלטנו מהתופת וצעדנו לנו בכיף ברחובות קטנים ויפים Calle da la Encomienda, Calle del Calvario ו- Calle Santa Isabel הגענו להתרענן עם כוס סנגריה, צלחת נקניקים וגבינות וקצת טאפאס ב- Mas Al Sur והיה מעולה. מקום נחמד נוסף באיזור - La Bahía
פארק El Retiro Park (רטירו), רחבת הארמון ו- Sabatini Garden (גני סבאטיני) ואפילו הרחקנו עד Temple of Debod (מקדש דבוד). האחרון מומלץ לצפיה בשקיעה, הגנים חביבים, הארמון מבחוץ מרשים והפארק כיפי לטיול.
בנוסף לכל האוכל, היין והקניות יש במדריד גם לא מעט מועדונים. אנחנו לא קלאברים כבר זמן מה אבל החבר שהצטרף ארגן שולחן VIP ב- Kapital הוותיק. לא מדובר באיזה מועדון מתוחכם. יש המון ילדים, המוזיקה לא גרמה לנו לקרוע את הרחבה ולדעתי הייתה אוסף של טרקים הכי שחוקים אבל המקום יפה, פה ושם יש קצת אפקטים והחוויה היתה בסה״כ בסבבה. מה שכן, הטענה של 7 קומות עם סגנון מוזיקלי שונה היא די קשקוש. יש את הרחבה בקומת הכניסה, יש 2 קומות שמשקיפות, חדר קריוקי, חדר של מוזיקה ספרדית, וואללה, טיפסנו עד הקומה האחרונה בתקווה לאיזה טכנו טוב ולא מצאנו עוד חדרים.
כמה משפטים על קניות:
יש כמובן את גראן וויה עם כל הרשתות ופריימרק של 50 קומות, מפלצת של ממש. בקצה של Plaza de España יש את חנות זארה הכי גדולה בעיר. יש את כל המדרחובים בין גראן וויה
ו- פוארטה דל סול (Puerta del Sol) עם אותם הרשתות וחנות כיפית ממש של Camper + שני בתי כולבו שנקראים אל קורטה אינגלס. יש לנו את שש הקומות של מכשירי חשמל, דברים לבית ופוד קורט עם מרפסת נוף: El Corte Inglés Callao ויש את ששת הקומות של בגדים
El Corte Inglés Preciados. אני הופתעתי מאוד לטובה מהמבחר (אם כי לא מדובר במבחר שיש בחנויות דומות בלונדון נניח), המחירים (יש הכל מהכל) ומתחושה של ״בגובה העניים״ גם בסקשנים של מעצבים אז אם בדרך כלל window shopping לא זורם לכם בגלל סינדרום המתחזה כאן לא תחושו אותו כי נראה שהמוכרים פשוט לא עושים פרופיילינג.
שימו לב שבשביל Tax Free form תצטרכו לרדת לקומה 1, לגשת ל- Tax Free Lounge, להוציא מספר ולהמתין לפקיד פנוי שינפיק לכם את הטופס על סמך החשבוניות ששלמתם בכולבו.
אז לסיכום: הכל במדריד קליל, וטעים, ורועש, ועמוס. שילוב מוצלח של אירופה הקלאסית ווייב ים תיכוני.