מקסיקו הקאריבית:
כל מה שמספרים על האיזור הוא נכון: החופים, האוכל והאווירה שהיא על גבול השלמות. למגוון הפעילויות וליופי אין הרבה מתחרים. שווה כל דקת טיסה וכל שקל.
צ׳יצ׳ן איצה
לגונה בקלר
הולבוש
איסלה מוחרס
קוזומל
טולום
שמענו שהפנדמיק נגמרה אז החלטנו לעשות את הצעד המתבקש ולסוע לשבועיים למקסיקו הקאריבית. כמו שאפשר היה לנחש, לא הצטערנו לרגע. מצאנו אזור מדהים שיש בו הכל מהכל.
המסלול: איסלה מוחרס >> הולבוש >> פוארטו מורלוס >> טולום >> צ׳יצ׳ן איצה >> לגונה בקלר >> קוזומל
מתי: פברואר. בלי ספק אחד החודשים המוצלחים לבוא לכאן: אחרי שחופשת החורף של האירופאים והאמריקאים הסתיימה, שיא העונה היבשה, הטמפרטורות נעימות, הלחות לא מורגשת, אין (כמעט) את בעיית אצות שמתחילה בשנים האחרונות באזור מרץ, והמים חמים ונעימים.
כמה זמן: שבועיים
תחבורה: רכב שכור, מעבורות, אוטובוסים.
סגנון: בטן גב ושנירקולים, שחיה בסנוטות, פירמידות וטבע, ואלה הן בדיוק הסיבות להגיע לכאן, פלוס האוכל כמובן.
קצת לוגיסטיקה:
-
כספים: בכל המלונות וברוב המסעדות שילמנו באשראי. טיפים - מזומן. השמועה אומרת שיש העדפה לטיפים בדולרים אבל נתנו בפזוס והיה בסדר גמור. בעיקרון בהרבה מקומות יש מחיר בדולר ומחיר בפזוס. לפי החישובים שלנו משתלם בהרבה לשלם בפזוס כי שער ההמרה מדולרים נוראי. משיכת מזומנים: כספומטים, יש עמלת משיכה קבועה בסך של 35 פזוס.
-
התניידות:
-
השדה בקנקון עמוס לעייפה, במיוחד אם מגיעים אחר הצהריים כשטיסות רבות נוחתות מקנדה וארה"ב. תקפידו למלא טופס הגירה, כאשר חלק ממנו אתם תמסרו בביקורת דרכונים ואת החלק השני תשמרו כי תצטרכו להציג אותו ביציאה מהמדינה. גם ביקורת הדרכונים וגם איסוף המזוודות לוקחים זמן. כדי להגיע לעיר תוכלו לקחת מונית (עשרות נהגים יציעו את שירותיהם ביציאה מהטרמינל), לדאוג להסעה, לקחת אוטובוס או להשכיר רכב (יש דלפקים של כל החברות הגדולות). החיסרון של האוטובוס - עובר בכל הטרמינלים של השדה, מה שאחרי טיסה ארוכה עלול להיות מתיש.
-
מהשדה בקנקון למעבורת לאיסלה מוחרס ולאחר מכן מקנקון לצ׳יקילה לקחנו אוטובוס של ADO. האוטובוסים סופר נוחים ועומדים בלוחות זמנים. אפשר לקנות כרטיסים באתר ובקופות בתחנות המרכזיות. בשדה בקנקון אפשר לקנות בעמדה שנמצאת צמוד לרציפים של ADO. מדובר באלטרנטיבה זולה ובטוחה למוניות. אם תרצו לטייל בצורה עצמאית כמו שעשינו בחלק השני של הטיול (טולום, צ׳יצ׳ן איצה, בקלר) מומלץ לשכור רכב.
-
האופציה הכי זולה להשכרה שמצאנו הייתה Rentalcars.com מבית Booking. העיקרון זהה: פלטפורמה אחת לכל מני חברות השכרה. ביום שעשינו את ההזמנה Sixt היו הכי זולים. הקאצ' היחיד מבחינתנו: הביטוח הבאמת מלא (צד ג׳, ביטול השתתפות עצמית מלא) לא כלול במחיר ולא ניתן לדעת כמה סוכנות ההשכרה תגבה מכם עד שממש תגיעו לדלפק ההשכרה. במקרה שלנו גם לאחר תוספת הביטוח המחיר יצא זול יותר מהשכרה ישירות מהחברה ואם אתם מוכנים לא לקחת ביטוח כזה - העלות בכלל תהיה נמוכה, אבל התשלום במידה ומשהו משתבש יהיה כואב. לגבי הכבישים - לא חששנו ומסתבר שבצדק. הכבישים באיזור טובים ובטוחים. הנהיגה רגועה (הרבה יותר מבארץ) וכבונוס, בדומה לארה״ב, מותר לפנות ימינה באדום אם הכביש פנוי.
-
איסלה מוחרס (Isla Mujeres):
מראש ידענו שהריזורטים הענקיים של קנקון זה לא מה שאנחנו מחפשים ולכן העיר שימשה אותנו כבסיס לנחיתה והמראה בלבד. איפה כן היינו? אז הנה:
שמענו המון על החופים של האי אז קפצנו לדגום אותו. מגיעים במעבורת של Ultramar שיוצאת מ- Puerto Juarez. לקחנו מונית מהתחנה המרכזית של קנקון אליה הגענו מהשדה (150 פזוס). העלות של המעבורת 450 פזוס הלוך חזור (תשמרו את הכרטיס, הוא תקף לשתי הנסיעות). אם יש לכם תיקים גדולים או מזוודות יעמיסו אותן בשבילכם ויצפו לטיפ. כמו כן הרבה פעמים במהלך השייט תופיע לפניכם להקה ששרה בשביל טיפים. במידה ואתם רוצים שייט שקט שימו לב איפה אתם מתיישבים. המעבורות יוצאת פחות או יותר בזמן. כיוון שחלק מהאנשים מגיעים לאיסלה מוחרס מקנקון לטיול יום המעבורות של בבוקר יכולות להיות עמוסות ולכן מומלץ להקדים קצת. אותו הדבר לגבי הכיוון ההפוך בשעות הערב. אנחנו העברנו באי לילה אחד ולדעתי זה ממש לא מספיק. האי לא שנטי כמו שלפי הסיפורים היה בעבר, טיפה מוזנח וגם לא ממש יודע להתמודד עם גשמים טרופיים שתמיד יכולים לצוץ (הגענו אחרי אחד כזה ובמקומות מסוימים נאלצנו להקיף שלוליות ענק). הרחוב הראשי, Av. Guerrero, רועש ומלא במסעדות שמרגישות כמו מלכודות לתיירים אמריקאים. ועדיין, פלאיה נורטה בחלק הצפוני של האי שווה הכל.
התניידות היא בעיקר בגולף קארטס ותצטרכו כזו אם תירצו להגיע לחלק השני של האי. מקומות מומלצים להשכרה: Ciro Rental ו- The Sun Golf Cart Rental. אם אתם מתכננים להישאר במרכז - אפשרי לגמרי להסתובב ברגל.
האי מחולק לשניים, הצד הצפוני (מרכז האי והחוף המפורסם) והצד הדרומי (האיזור הפחות מיושב והמיקום של Punta Sur / פונטה סור, הפארק האקולוגי). לילה אחד הספיק לנו רק כדי ליהנות מפלאיה נורטה והיינו בכיף נשארים בחוף הזה עוד יום אחד לפחות. שימו לב שהנקודה המסומנת בגוגל מאפס תביא אתכם להתחלה ״הרשמית״ של החוף המלאה בביץ׳ קלאבס רועשים וצפופים, מלאים באמריקאים וקנדים שרופים. אם תמשיכו ללכת על החוף לכיוון המלון Mia Reef Isla Mujeres תגיעו לפינות שקטות מלאות בצעירים על מגבות חוף ומים רדודים וצלולים בצבע ירקרק חד פעמי. אם תתמקמו בערך כאן במהלך היום תראו סירות קטנות עם שלל מקומיים ותיירים שבאים להינות מהמים האלה. אם חשקה נפשכם בשקט מוחלט - תמשיכו עוד לכיוון המלון שציינתי קודם ותתמקמו בערך כאן.
ישנו במלון Hotel Kinich. המיקום מעולה, ממש במרכז האי. יש מזגן אבל לא הכי נקי ולא הכי חדש. לא יכולה להמליץ אבל גם לא דיס להמליץ.
אוכל: Olivia (ישראלית טעימה) ו- Blue Ballyhoo Restaurant (דגים, על החוף, אל תפחדו מהגישה דרך תחנת דלק אם תבואו מכיוון העיר).
הולבוש (Holbox):
האי השנטי והמרוחק, אבל כבר הרבה הרבה יותר מפותח ומשמעותית פחות זול ממה שהיה עד לפני כמה שנים.
הגעה: לקחנו אוטובוס של ADO מהתחנה המרכזית בקנקון לצ׳יקילה (Chiquila) ומשם מעבורת לאי. לתחילת הנסיעה מצטרפים מוכרי שוברים שאותם ניתן להמיר לכרטיסים למעבורת של אחת משתי החברות. אין הנחה במחיר כך שאין ממש משמעות לשוברים האלה.
לגבי החברות, 9hermanos.com ו- Holbox Express, אין ביניהן שום הבדל, לא במחיר ולא באיכות המעבורת. המעבורות של הרמנוס יוצאות כל שעה עגולה, המעבורות של הולבוש אקספרס יוצאות כל ״וחצי״.
מיד בירידה מהאוטובוס בצ׳יקילה תראו דלפק כרטיסים של הרמנוס. אין צורך למהר לקנות כי יהיו עוד כמה דלפקים בהמשך + ברציפים עצמם. עוד משהו: אין טעם לקנות גם כרטיס חזור, ככה תוכלו לבחור את המעבורת שהכי תתאים לכם באותו רגע מבחינת השעה. להגיע מתחנת האוטובוס למזח לוקח בערך 5 דקות.
אפשר גם להגיע לצ׳יקילה עם רכב ולהשאיר אותו בחניונים ״מסודרים״. לא שמענו על תקריות כלשהן, נראה שזה די בטוח.
עכשיו האי: המים פלטה בצבע אמרלד, מוכרי קוקוסים ומנגו שמסתובבים על החוף. וגם איזה מסאז׳ קטן. כן, כן, גן עדן. יש באי שלווה, רוגע ונעימות שהיה לנו קשה מאוד לעזוב אחרי 4 לילות.
האי חביב מאוד על אירופאים, במיוחד על צרפתים, הרבה יותר מתויר ומפותח ממה שחשבנו וקראנו אבל עדיין יש בו תחושה יותר אותנטית ורגועה. גם כאן מתניידים בגולף קארטס. בירידה מהמעבורת יחכו לכם ״המוניות" (אותן גולף קארטס). הכבישים הם למעשה דרכי עפר מלאי בורות אבל הנסיעה לא ארוכה.
לגבי אינטרנט: זה לא המקום לעבוד ממנו ב- Remote כי האינטרנט גם במלונות היקרים לא יציב. יש אינטרנט סלולרי אבל הוא סופר תלוי מיקום על האי. אבל שוב, זה ממש לא כמו שזה היה פעם והשתמע מכל מיני כתבות שקראנו לפני.
לגבי הלינה: תשלמו יותר אבל תשנו במלונות על החוף ויחסית קרוב למרכז האי. שווה להישאר מרחק שתי פסיעות מהחוף המרהיב אבל גם קרוב למרכז כי אחרת תצטרכו לצעוד הלוך-חזור, לרכב על אופניים או לתפוס ״מונית״ כל פעם שתרצו לאכול משהו. הייתי אומרת שהמיקום של Hotel Zomay Holbox הוא די מושלם (אם כי החדרים מאוד בסיסיים). אנחנו בחרנו
ב- Puerto Holbox כי החדרים שם נראו יותר מפנקים ולא הצטערנו לרגע. הזמנו דרך אתר המלון, קיבלנו הנחה ובצ׳יק אין אף שודרגנו לחדר גדול יותר עם פטיו. המלון קטן ואינטימי, מלא צמחיה, מיטות שיזוף על החוף ששייכות לביץ׳ קלאב השקט (בחינם אם תזמינו משהו לשתות) ובנוסף שני מטר מהחוף יש מיטות של המלון, חינם חינם (בחדרים תמצאו גם מגבות חוף). החסרון היחיד של המלון הזה, כמו 99% מהמלונות באי, גם היקרים ביותר, הוא זרם מים במקלחת. אין מה לעשות, פשוט תתכוננו למקלחות ארוכות יותר. ארוחת בוקר בסיסית (מיץ / קפה / ביצים / טוסטים) כלולה במחיר. אחרי ביקור החדרנית תמצאו במקרר קנקן מים מסוננים ואם תרצו עוד - תיגשו לקבלה ותמלאו לכם. החוף שקט, קטן ומושלם.
אם תרצו וויב מגניב ואווירת מסיבה, מוזיקה מעולה ואנשים מדליקים - תצעדו 5 דקות על החוף ל- El Chiringuito Bar Zomay. בעיקרון אם תצעדו לאורך החוף תראו רצף של מלונות ולכל אחד כמעט בר קטן משלו ומיטות שיזוף ברמת פינוק משתנות. יש מלונות שמאפשרים רק לאורחים להשתמש במיטות, יש כאלה שמפרגנים גם ללקוחות הביץ׳ קלאב.
אטרקציות: לא לקחנו סיורים ולא השכרנו קייקים כי לגמרי נראה שיש באזור מקומות שיותר מתאימים לדברים האלה. ראינו שקיעה ב- Playa Punta Cocos (שווה לגמרי את ההליכה או נסיעה במונית) ורביצה ב- Punta Mosquito
די צמוד לפונטה קוקו, ממש על החוף תוכלו להתרשם מתופעת טבע יחודית: Bioluminescencia. בעונות מסוימות אפשר לחוות את אחת החוויות הקסומות: מים זוהרים ממיקרו אורגניזמים מיוחדים בכל נגיעה או תנועה במים (הלא הם הפלנקטונים). אנחנו אמנם לא ראינו אותם בהולבוש (פברואר זה לא העונה) אלא בצד הפסיפי של מקסיקו, אבל אם אתם באי בקיץ או בסתיו והירח בתחילתו או בסופו - לא כדאי לפספס.. יש שתי דרכים לעשות את זה: לתמוך במקומיים ולשלם על ה״סיור״ (יקחו אתכם מהמלון באמצע הלילה, יספקו נעלי ים וחליפת צלילה, יתנו קצת הסברים ובתמורה לכך תיפרדו מסכום כסף לא מבוטל. או שתסגרו עם איזה נהג מונית שיאסוף ויחזיר אתכם למלון. או שתגיעו לשם ישירות אחרי שצפיתם בשקיעה בפונטה קוקו (מה שידרוש קצת הליכה בוצית, תביאו נעלי ים ופנסי ראש).
עוד אטרקציה שהגענו מחוץ לעונה שלה היא שחיה עם כרישי לוויתן (Whale sharks). נשמעת לי חוויה מדליקה.
עכשיו לגבי פונטה מוסקיטו: דבר ראשון, אתם לא אמורים להגיע עד הסימון בגוגל מאפס כיוון שהוא נמצא באיזור שמורת הציפורים. יש ממש שלט שאומר שאסור להתקדם מעבר לנקודה בה הוא מוצב. הנקודה המרוחקת ביותר אליה תוכלו להגיע היא פיסת חוף מהממת שמגיעים אליה בצעידה במים בזמן השפל, מעין פיסת יבשה שנגלית ונעלמת לה.
חשוב מאוד(!) לצאת מוקדם בבוקר, בזמן השפל ולהצטייד בהמון מים וקרם הגנה כיוון שתצעדו לא מעט, חלק ניכר מהזמן בתוך המים וה״יעד״ שלכם הוא סה״כ פיסת חוף. למה השפל חשוב? כי הצעידה בתוך המים נהיית יותר ויותר קשה ככל שהיום מתפתח ומגיעה הגאות. גם פיסת היבשה אליה אתם צועדים תתחיל להיעלם וגם יהיה לכם פחות סיכוי לראות פלמינגוס שמחבבים את האזור. הולבוש בכללי הוא איזור מחיה של ציפורים רבות כך שגם תוך כדי צעידה תוכלו לראות מגוון מינים.
בגדול, יש גם סיורים בתוך האי, לחלק הפראי של החוף, או לצד השני של המפרץ לפארק טבע. אנחנו העדפנו לבלות את הזמן על החוף הטרנקווילי ולספוג עוד קצת מהשלווה והשקט.
עכשיו קצת המלצות אוכל:
סטייקים ארגנטינאים מעולים במחירים גבוהים שלא קשורים למקסיקו, לא רק להולבוש:
Casa de asadores Martín & Santos
מסעדה חביבה על מקומיים שמגישה טורטאס (סנדביצ'ים) מסורתיים מעולים:
טאקוס של החיים: Barbacoa Tacos. עגלת טאקוס שפעילה בערבים. באופן כללי בשעות הערב יש מלא דוכני אוכל מסביב לכיכר המרכזית.
בשביל קוקטייל במקום סופר אינסטגרמי תקפצו ל- Holbox Basico
ואם אתם חבורה וכל אחד רוצה לאכול משהו אחר אז פוד קורט Holbox Foodie Market יסגור לכם את הפינה.
בר מסעדה עם הופעות חיות La Combi Holbox ולמקרה שאתם לא יכולים בלי טלויזיות שמשדרות כדורגל בבר.
יש באי כמות מטורפת של פיצריות ומסעדות מפונפנות שצצות בקצב מהיר אבל הקסם בינתיים עוד שם.
השורה התחתונה שלי: אם אתם לא יותר מידי מוגבלים בזמן - תקדישו לאי כמה ימים, תהנו מהשקט ואולי גם משיעורי היוגה הרבים שמוצעים כאן בכל מקום אפשרי. אם זמנכם קצר ואינכם מחפשים דווקא שקט ושלווה, אתם יכולים לוותר.
פוארטו מורלוס (Puerto Morelos):
אחרי שאמרנו יפה שלום להולבוש לקחנו מעבורת + אוטובוס לשדה של קנקון, שם אספנו את הרכב שלנו ויצאנו לכיוון טולום. כיוון שלא רצינו לנהוג יותר מדי העברנו את הלילה בפוארטו מורלוס (Puerto Morelos) במלון Corales Suites. המלון היה נחמד ונקי. העיירה שלווה, חביבה על תיירים אמריקאים וקנדים מבוגרים. רצועת החוף ארוכה ורחבה (אבל לא תמצאו כאן את הטורקיז המהמם). המלונות לרוב קטנים (אהבנו) ויש קצת הרגשה של עיירת חוף מעט לואו קוסט.
מה שכן, כאן אכלנו את ארוחת הבוקר הטובה ביותר במקסיקו: Los Che-itza Mexican Restaurante Puerto Morelos ושתינו הורצ׳אטה (horchata), משקה אורז ממותק ומתובל בקינמון) הכי טעימה גם כן.
יש בעיירה הזו משהו אחד שמצדיק עצירה: ריף אלמוגים קטן מאוד קרוב לחוף. לקחנו סיור שנירקול עם Sociedad Cooperativa de Servicios Turísticos וההמלצות עליהם לא איכזבו. מאוד נחמדים, איכפתיים, דוברי אנגלית, מכבדים מאוד את הים אבל גם יודעים לאן לקחת אותך כדי שתראה את כל מה שיש לריף להציע. פרט לוגיסטי - גילינו לפני כמה שנים במהלך ביקור בהוואי שיש מרכיבים מסוימים בקרמי הגנה שמזיקים לאלמוגים ולכן חשוב להקפיד על קרם הגנה אקולוגי. במקסיקו החבר׳ה כנראה לא סומכים על התווית שמספרת שהקרם שלכם לא מכיל את החומרים המסוכנים ולכן לפעמים מבקשים לא לשים קרם הגנה בכלל. הפתרון שלנו : להיות הוגנים ולקנות קרם אקולוגי (ללא oxybenzone ו- octinoxate), אבל למרוח אותו מראש לפני שמגיעים לנקודת האיסוף.
לסיכום, אם יש לכם יעדים כמו קוזומל בתוכנית השנירקול, העצירה בעיירה אפשרית אך ממש לא חובה.
עכשיו בואו נדבר על סנוטות כי לא פחות משלוש מבין השוות ביותר נמצאות באיזור שבין פוארטו מורלוס לטולום.
סנוטות (Cenotes):
סנוטות הן למעשה בולענים המוצפים במי תהום צלולים באופו בלתי ניתן לתיאור. בגלל שהקרקעית שלהן סלעית לחלוטין הצבע וכאמור הצלילות ביחד עם תפאורה של מערות תת קרקעיות יוצרים חוויה בלתי נשכחת.
יש סנוטות חינמיות וסנוטות שעולות כסף. גם כאן יבקשו מכם לא להשתמש בקרם הגנה ואף לשטוף את עצמכם ב"מקלחות חוף״ לפני הכניסה למים.
סנוטה סייטה בוקס Cenote Siete Bocas: יש לה 7 פתחים, חלקם נגישים רק לצוללנים, מערכת מערות תת קרקעיות קטנה, נטיפים, שקיפות, צלילות, צבע טורקיז משגע, דגים שוחים מילימטרים ממך, ההרגשה היא קצת ״חללית״ . אבל תהיו מוכנים לשים חגורת הצלה, מקפידים על זה :(
סנוטה קין הא Cenotes Kin Ha היתה זו שהכי היממה אותנו. המתחם עצמו סופר תיירותי, הסנוטה קטנה ויכול להיות שאם היינו מגיעים בשיא העונה ובשעות העומס היינו עושים U-turn וממשיכים הלאה אבל התמזל מזלנו להיות שם בשעות אחר הצהרים, לגמרי לבד, ללא צורך לשים חגורת הצלה (אופציונלי) כדי ליהנות מניתוק מוחלט מהעולם ולחוות תחושת ריחוף מושלמת. מדובר בסנוטה שהיא מערה קטנה יחסית, נטיפים וחור ענק ב״תקרה״ ממנו משלתשל חבל שאותו תופסים, בעזרתו צפים ושוכחים שיש מסביב עולם.
גראן סנוטה Gran Cenote, לכאן באים לא בשביל היופי אלא בשביל ה״תושבים״ - צבי מים מתוקים פצפונים שחושבים שאתם פשוט חלק מאיזה סלע ושוחים או מתהלכים לידכם באיטיות חמודה ומנשנשים קצת ירק מהסלעים. כאן חשוב להגיע עם נעלי ים וחייבים ציוד שנירקול שאותו מקבלים במקום והוא כלול במחיר. יש לוקרים בתשלום. ראו הוזהרתם, בלתי אפשרי להוריד את העיניים מהיצורים המתוקים האלה.
טולום (Tulum):
ועכשיו - טולום. המקום ששמענו עליו הכי הרבה דעות מנוגדות. לא נוכל לעזור עם בחירה של ריזורט יקר ואולטרה אינסטגרמי כי בחרנו לשון במלון קטן ומפנק בלב היער ולדגום חלק מהחופים.
המלון Jungle Lodge Boutique Hotel בבעלות זוג ״בינלאומי״ מדליק. מדובר בוילות בגודל משתנה עם מקלחת גשם מפנקת תחת כיפת השמים (לא לפחד מחרקים, יש רשת!) טבולה בצמחיה. חווית מקלחת אחרת לגמרי, במיוחד בבקרים לצלילי ציוץ ציפורים. יש בריכה יפהפיה. ויש מסעדה ברמה גבוהה (ארוחת בוקר קונטיננטלית היתה כלולה במחיר). אם תגיעו לשם ותרשמו את הארוחות על החדר תבדקו אחר כך טוב את החשבון. אצלנו היה בלבול רציני אבל החשבון עודכן ברגע שהצבענו על הטעויות.
כיוון שמפה לשם התפנה לנו לילה נוסף באיזור גיוונו וישנו ב- Irie Tulum Boutique Hotel. המיקום של המלון מעולה, לא על החוף אבל קרוב מאוד (אם תשכירו טרקטורון או טוסטוס לא תרגישו את הנסיעה). מצד אחד - מלון חדש, החדר מפנק ומוקף עצים, ג'קוזי (לא מחומם) במרפסת שצופה על היער. מצד שני - המים במקלחת טיפה מלוחים והשירות היה קצת מוזר.
עכשיו לדבר האמיתי - החופים. מדובר ברצועת חוף ארוכה מאוד, חול לבן, מים בגוון טורקיז, עצי דקל, מוכרי מנגו וקוקוסים, עמדות מסאזים שפזורות על החוף - גן עדן. אפשר לבחור להעביר את הזמן בביץ' קלאב על מיטה מפנקת או לפרוס מגבת על החול הרך. חשוב לא לצפות לים פלטה כי יש רוחות, יש גלים חזקים יותר או פחות (למי שחשוב ים פלטה, קוזומול זה ה-מקום)
הכביש שרץ במקביל לחוף גרוע (היה נראה שהשיפוצים עומדים להתחיל) ופקוק. אין חניה חופשית אבל יש חניונים במחיר סבירים, 15-20 ש״ח לשעה.
כדי להגיע לחוף לרוב תצטרכו לעבור בשטחי המלונות. אין עם זה שום בעיה, אם יש שומר בכניסה אומרים לו שאתם בדרך לחוף וזהו. לכל מלון יש ביץ' קלאב ברמות פינוק, רעש ופוזה משתנות. אם תרצו שקט - יש, אם תרצו מסיבות - יש. תחנו את הרכבת/טוסטוס/טרקטורון, תרדו לחוף לכו ימינה-שמאלה ותראו מה הסגנון שמדבר אליכם.
לרוב אם תזמינו דרינקים ונשנושים המיטות והשמשיות יהיו בחינם.
אנחנו חיבבנו את Kanan Tulum. המסעדה מוצלחת ומעליה יש מלא מרפסות קש עם מיטות וערסלים. לא מקום מסיבתי.
אופציה נוספת שאהבנו -
עכשיו לגבי האתר הארכאולוגי והסופר פוטוגני: TULUM RUINS: לבוא מוקדם, אפילו חצי שעה לפני הפתיחה כדי שגם תסתובבו שם יחסית לבד וגם תצליחו להצטלם בכל הנקודות היפות כמו שצריך. אם היסטוריה מעניינת אתכם תוכלו לבלות שם המון זמן ועדיף גם לקחת מדריך. אם אתם שם בשביל לעשות וי אפשר לתקתק את האתר בחצי שעה. החופים היו סגורים כשהיינו אז אם זו מטרת הביקור העיקרית - נסו לבדוק מה המצב לפני. קחו בחשבון שיש קצת יותר מ-10 דקות הליכה מהחניה ועד הכניסה לאתר.
אם תרצו להתרחק מהציביליזציה ולהגיע לחופים מבודדים, לקחת שייט או אולי לצאת למסע דייג Reserva de la Biosfera Sian Ka'an זה המקום בשבילכם. הקילומטרים הראשונים עבירים בקושי ולכן מומלץ 4*4 או טרקטורון. יש דמי כניסה סמליים כיוון שמדובר בשמורה. תתקדמו כמה שיתחשק לכם ותמצאו על הדרך חופים פראיים ושקטים. קחו בחשבון שמדובר בפעילות של קרוב ליום שלם. רצינו להגיע עד הקצה, Punta Allen, אבל לא הסתייע.
לסיכום, טולום שווה ביקור לגמרי לגמרי, ויש בה משהו לכולם. העיקר שתדעו מה האופציות ותבחרו נכון עבורכם.
צ'יצ'ן איצה (Chichen Itza):
בתור חובבי פירמידות החלטנו לבקר גם Chichén-Itzá (צ׳יצ׳ן איצה). המקום מרתק, הסיפורים על מה שהלך שם מעניינים והמבנים, בעיקר הפירמידה, מרשימים. מאוד אהבתי. חייבים להגיע מוקדם, האווירה באתר אחרת לגמרי בשעות המוקדמות של הבוקר. הדבר היחיד שמעט ביאס היה הכמות הבלתי נסבלת של רוכלים לאורך השבילים בתוך האתר. הם מציקים, הדוכנים מכוסים בסמרטוטים, אין רמז לקדושה (ההשוואה למצ׳ו פיצ׳ו הנקייה והסטרילית מתבקשת). הכי מצחיק - במשך הביקור תהיו באזור זמן שונה מטולום ומשאר מקסיקו הקאריבית :)
לגונה בקלר (Lagoona Bacalar):
כיוון שהתיאבון שלנו למקומות יפים ומיוחדים לא יודע שובע, עזבנו את טולום והמשכנו דרומה עד לגונה בקלר (Bacalar Lagoon), לגונת שבעת הצבעים. מדובר באגם מים מתוקים גדול ומסועף, עם סנוטות ורמת מינרלים במים כל כך גבוהה ששום דבר כמעט לא חי שם, ולכן המים צלולים ומחייבים טבילה. עניין שבעת הצבעים לא מובטח, הכל תלוי במזג האוויר, אבל המקום יפהפה. מה עושים שם? לוקחים מלון על האגם, מתעוררים מוקדם, לוקחים קייק או סאפ ושטים
ברחבי לגונה ובין צמחי המנגרוב.
חשוב: נכון לפברואר 2022 הלגונה סגורה לתנועה לגמרי בימי רביעי. כיוון שזה בערך הדבר היחיד שיש לעשות שם תשתדלו לא להגיע ביום הזה אלא אם כן יש לכם זמן בלתי מוגבל להיות באזור ואתם יכולים לשבת על המזח ולבהות במי הלגונה ובצבעיהם המשתנים בהתאם לשעות היום.
לינה: ישנו ב- Carolina Bacalar והיה מעולה.
לקחנו סיור בלגונה עם DayTour Bacalar. הצוות היה דובר אנגלית, סיפרו סיפורים מעניינים, חילקו בירות ונשנושים ולקחו למקומות שהם must ושאי אפשר היה להגיע אליהם עם קייק.
המקום אהוב מאוד על אירופאים צעירים ומשפחות ויש אווירה נינוחה מאוד וקצת היפית. מצד שני, גם המקומיים מחבבים את המקום והשילוב שנוצר מבחינת האווירה היה אחד המיוחדים שחווינו במקסיקו.
אחת הנקודות המפורסמות והפוטוגניות באגם היא Cenote Cocalitos אם כי את הערסלים והנדנדות בתוך המים תמצאו כמעט בכל מלון שעל החוף.
אם תרגישו הרפתקניים במיוחד Predio La Bocana זה המקום בשבילכם. מדובר במלון פאר נטוש שבנייתו הסתיימה ב- 1999 אבל הוא מעולם לא זכה לקבל אליו אורחים. הבעלים של המלון, Mario Villanueva, היה המושל של Quintana Roo ובזמנו הפנוי חילטר כברון סמים, וקצת לפני פתיחת המלון הוא נעצר.
העיירה עצמה פיצית, יש הריסות של מבצר בכיכר הראשית ולא מעט מסעדות. השורה התחתונה מבחינתנו: כשהכוכבים מסתדרים בצורה מושלמת ומביאים את מזג האוויר מושלם, המקום הזה הוא קסם. בסצנריו פחות אופטימי תבלו כמה ימים על שפת אגם חביב ביותר באווירה נינוחה. אם אתם קצרים בזמן ממליצים לשקול לוותר על הנסיעה הארוכה הזו, בעיקר אם מזג האוויר הוא פחות ממושלם.
קוזומל (Cozumel):
עכשיו נזמין אתכם להצטרף אלינו ליעד האחרון בטיול הזה - האי קוזומל ששוכן מול חופיה של פלאיה דל כרמן. זה היה היעד שהתלבטנו עליו לא מעט. מצד אחד החופים שם מדהימים, הים בצבע חלום ופלטה + שנירקולים וצלילות בין הטובים בעולם. מצד שני מדובר באי גדול, מאווווד תיירותי וממוסחר, נקודה עגינה לקרוזים ויעד פופולרי לטיולי יום וזה לא ממש מה שחיפשנו. בסוף החלטנו ללכת על זה ולא סתם, אלא במלון הכל כלול.
בחרנו ב- Sunscape Sabor Cozumel שממוקם על אחד החופים היפים של האי. הזמנו ברגע האחרון ולכן המחיר היה בערך 25% פחות מהרגיל. חייבת להגיד שאם הייתי משלמת את המחיר המלא - הייתי מתאכזבת. אמנם החוף היה בדיוק כמו שדמיינו וחלמנו אבל החדרים משופצים רק חצי כוח, זרם חלש במקלחת, אין רשתות על החלונות, המסעדות בינוניות פלוס. יכול להיות שאם רוצים משהו יותר מפנק כדאי ללכת על מלון למבוגרים בלבד Secrets Aura Cozumel. סה״כ החוויה היתה טובה, אפילו מהאמריקאיים השיכורים בגיל העמידה היו אחלה אז סה״כ נהנינו.
דבר אחד אחרון - טיפים. אם קיבלנו שירות טוב במסעדות המלון - השארנו כמה דולרים (או שווה ערך בפזוס), אם רצינו קוקטייל חזק על אמת, דולר אחד לברמן סידר את העניין.
הגעה: במעבורת מפלאיה דל כרמן. עקרונית, אם אתם עם רכב שכור יש מעבורות מסע שתוכלו לעלות עליהן עם הרכב. לדעתי זה לא שווה את הטרחה: התדירות ממש נמוכה, העלות גבוהה וזה לוקח המון זמן. האופציה השניה (שבה בחרנו) היא להשאיר את האוטו בחניון ליד הנמל. אם תחליטו לעשות כמונו, מומלץ למצוא חניון שלא דורש מכם להשאיר אצלם את המפתח. אנחנו חנינו ב- Estacionamento Mexico והכל עבר בשלום. יש אנשים שעושים את קוזומל כטיול יום ואולי למצב הזה החניון הזה פחות יתאים כי הם סגורים בלילה.
יש שתי חברות שמפעילות מעבורות, התדירות מעולה, סה״כ לוקח בערך שעה בטוטל להגיע עם Ultramar ו- Winjet. אפשר להזמין את הכרטיסים באינטרנט או לקנות בקופות בנמל.
טיפ קטן: אם תחליטו לקחת מעבורת מפלאיה בבוקר תקדימו כמה שיותר. כל אותם אנשים שעושים טיול יום לקוזומל מגיעים בדיוק בשעות האלה ויש עומס.
לא נוכל לספר לכם על המסעדת בעיירה ועל יותר מדי אטרקציות כי העברנו את הימים על החוף ובמים עם שנורקל. אבל דבר חשוב אחד לגבי התניידות באי: אל תתפתו לקחת רכבים עם גג כאילו נפתח, מייד נגיע לזה. בגדול, אין באי תחבורה ציבורית בגלל לובי חזק של נהגי מוניות אז אם תרצו להתנייד באי זה או במוניות (יקרות יחסית) או השכרת רכב. יש סוכניות כמו אוויס ויש סוכנויות מקומיות. הרכבים ״קונברטיבל״ שהזכרתי קודם הם רכבי שברולט ישנים מאוד, בלי כריות אוויר, הגה כוח או חגורות בטיחות (לא חובה באי). לנו גם הברקסים לא עבדו כמו שצריך בנסיעה חזרה לסוכנות אז וותרו למען השקט הנפשי. לכו על באגי או ג'יפון.
בגדול יש באי המון אטרקציות אבל לנו לא היה זמן כי רצינו ליהנות מהחוף. החוף של המלון היה כאמור חלום, עם ערסלים בתוך מי הטורקיז, עם סאפים וקייקים לאורחי המלון.
השנירקול: בעיקרון, ליד חופי קוזומל יש את הריף השני בגודלו בעולם שלא נפגע בהוריקן ווילמה ב- 2005 מה שהופך אותו לכל כך נחשק עבור צוללנים ומשנרקלים כמונו. בדרך כלל, כשמזג אוויר מאפשר, כל הסיורים יקחו אתכם לאותן שלוש נקודות:
El Cielo: מים רדודים בצבע טורקיז-ירקרק, המון דגיגים, מקום מושלם לראות דגי מנטה ריי. אפשר גם סתם להנות מהמים החמימים.
Columbia ו- Palancar: ריפים עמוקים עם כמות אין סופית של מיני דגים בכל צבעי הקשת וצבי ים ענקיים
בחרנו לעשות את הסיור עם Deep Blue. קיבלנו רושם שהם מקצוענים שאיכפת להם גם מהטבע וגם מהלקוחות. נמנענו מלהזמין דרך המלון. חשוב לדעת שיש מלונות (כמו שלנו) עם מזח וסירות צלילה ושנירקול יכולים לאסוף אתכם משם כך שלא תצטרכו לנסוע למרכז העיר לנקודת האיסוף. הסירה של דיפ בלו היתה מהירה מאוד, המלווה שלנו סיפקה המון הסברים בדרך ודאגה מאוד לביטחון שלנו כשהיינו במים.
על החוויה עצמה: הים היה כל כך יפה, והצבעים החליפו אחד את השני והיו יפים כל כך שאשכרה התרגשתי ממה שראיתי עוד לפני שנכנסתי למים, הורדתי את הראש וראיתי את החגיגה שמתחתי.
בקיצור, חוויה ששוה הרבה יותר מ- 140 usd לזוג ששילמנו ואם אתם גם צוללים אז כולי קנאה במה שתראו שם.
טיפ קטן לסיום, אם אתם לא מחובבי מסכות השנורקל הסטנדרטיות פלוס עם הצינור שמציק בפה הפה נוכל להמליץ על Cressi Duke Full Face Mask. היא אמנם נראית מוזר אבל אין אדים, נושמים רגיל ויש נראות מעולה גם בצדדים.
אז השורה התחתונה היא שאנחנו לגמרי ממליצים על כמה לילות בקוזומל, ועדיף במלון מפנק עם חוף משלו כדי שלא תצטרכו לבזבז זמן על נסיעות מביץ' קלאב אחד לשני.
