נחתנו בשדה של לימה אחרי טיול ארוך בארגנטינה, עלינו על מונית וכבר בדרך למרכז העיר הבנו שעברנו לדרום אמריקה הפחות מפותחת. כן, גם בארגנטינה וצ'ילה באזורים הלא מתוירים יש מראות של עוני ותחושות של חוסר נחת, רעש, צעקות, נהיגה בהמתית וכל מה שעולה לכם בראש בהקשר לעולם שלישי אבל בלימה זה כבר קרוב מאוד לבירה, אפילו בחלק משכונותיה.

​

לימה ענקית, יש בה שכונות רבות שחלקן מסוכנות ממש ולכן חשוב לישון בשכונה טובה ומרכזית, לדוגמא Miraflores. בחרנו ב- Alpes Lima Kennedy Park. הוסטל מוצלח, בר קטן, א.בוקר על גג, יש לו גם הוסטל "אם" עם ארוחות ערב מושחתות (בתשלום).

​

ואפילו כאן, במרכז, יש בכל מקום קצת תחושה של אלנבי. 

​

אוכל:

​

שלושה דברים לגבי האוכל בפרו: עוף, סביצ'ה ו- Chicha Morada.

​

אין לי מושג למה, אבל עוף בגריל בפרו טעים רצח. לגבי הסביצ'ה - לא משקרים. טעים וזול. Chicha Morada - משקה קל מתוק מאוד. אני מאוד אהבתי את הטעם, מזכיר קצת מיץ ענבים.

​

ואם נעסוק באוכל עוד קצת אומר שאני יודעת שהמקומות הקטנים והאותנטיים הם הכי טעימים ומוצלחים, אז מה אם רמת ההגיינה לא משהו, ברומא תהיה רומאי, תחיה פשוט בלה בלה בלה החלטתי שזה לא אני, זה לא בשבילי וכשיש הזדמנות לאכול במסעדה טובה במקום לחפש קיוסק סודי במרתף - אעדיף את המסעדה. אז מניסיוני ממליצה על

Saha Kitchen & Cocktails. אחלה אוכל, אחלה קוקטיילים, מוקפד, מודרני.

​

רגע של נחת :)

בלימה מצאתי משהו שהתגעגעתי אליו מלא זמן - לטפל בכביסה שלי בעצמי (בארגנטינה וצ'ילה מסתפקים במסירת הכביסה לכובסים והיו תקריות לא נעימות פה ושם). לטפל בכביסה בעצמי = לנדרומט: Coin Super Laundromat

ואם בזמן שהמכונה מכבסת תרצו שווארמה תקפצו ל- Belgicius. 

​

התניידות:

​

וכמה מילים לגבי התחב"צ בעיר. היא קיימת, אבל לא השתנתה משנות ה- 80 ככה (אולי חוץ מהרכבת הקלה). אין מזגן, אין רב קו, אין שילוט, התשלום במזומן.

​

אטרקציות:

​

גם בלימה כמיטב המסורת לקחנו סיור רגלי עם Lima Walking Tour. עשינו גם כאן שני סיורים, לימה ההיסטורית, ה- Downtown וסיור ב- Barranco.

​

הסיור ברובע ההיסטורי כלל צפיה בחילופי משמרות ב- Government Palace of Peru, סיור ברחובות ה- Downtown, תצפית על הפבלות של לימה והמון המון תלונות על כך שהממשלה לא עושה כלום כדי לשמר את המבנים הקולוניאליים וכתוצאה הם נהרסים או נמכרים לחברות פרטיות.

האיזור יפה, Plaza De Armas De Lima מהממת אבל איכשהו הכל ביחד לא מספיק מלהיב. והמון קבצנים, כולל השימוש בילדים שאין דבר שמרגיז אותי יותר ממנו. רובם עם תלבושות מסורתיות.

מנקודת המפגש ליד ההוסטל נסענו ברכבת הקלה יחד עם המדריכה. זה ממש רחוק, תהיו מוכנים.

​

הסיור ב- Barranco, שכונה בוהמית על שפת האוקיינוס היה מאוד יפה ויזואלית. המון גרפיטי, נוף מהמם, מסעדות, חנויות פופ אפ ובתי קפה. גולת הכותרת - Bridge of Sighs. לוקחים נשימה לפני שעולים עליו ולא נושמים עד שמגיעים לקצה השני ובתמורה מה שביקשתם לפני שעליתם על הגשר - יתגשם.

​

בסיור נכנסים גם לשוק המקומי, לא קרפטס ופיצ'יפקס, שוק אמיתי בו עושים המקומיים קניות. נכון שדיברנו על מסעדות אותנטיות? אז כאן. מודה, לי לא היה אומץ להתיישב, הריחות לא היו חד משמעיים אבל אם אתם בקטע - בטוח תיהנו כאן: Centro Comercial El Capullo

 

ממול יש לנו את הניגוד המוחלט, שוק קרפטס/מעצבים: La Feria Union de Barranco.

 

בשכונה יש גם חופים והאמת שהאוקיינוס יפה. אתה מתצפת עליו מצוקים, הכל מאוד דרמטי עם מין הילה כזו של זיהום אוויר או טיפות מים, ואולי גם וגם.

​

אז לסיכום אומר שלימה היא רב גונית אבל לא התאהבתי. עכשיו בואו, נוסעים להוקאצ׳ינה.

​

עודכן באפריל 21

​

למעלה