הריביירה הצרפתית: המקום שהפתיע בגדול עם חוויות מגוונות, יופי וכיף והשאיר טעם של עוד
ענייני לוגיסטיקה:
כמה זמן: 9 לילות
השכרת רכב: אוויס ישראל. אפשר עקרונית להתנייד ברכבות מאוד יעילות באיזור ולראות את הערים הגדולות אבל תחב״צ פחות יעבוד בשביל לבקר בחופים מחוץ לעיר ובכפרים. עדיף רכב קטן. אנחנו שודרגנו למיני ג׳יפ וביקשנו ״לרדת״ חזרה לקבוצת הרכב המקורית שהזמנו בדיוק מהסיבה הזו. סיטרואן C1 היה לנו מושלם.
לינה: חינם :) באנטיב (Antibes). איך? הפרטים כאן. סביר להניח שאם היינו משלמים על לינה הינו מפצלים את הזמן בין חלקים שונים של הריביירה.
הוצאות: ללא לינה, רכב וטיסות: 1000 יורו לזוג.
סגנון: הכל. ערים כמו קאן וניס, כפרים קטנים, חופים מכל מני סוגים ומיני הייק.
מתי: שיא העונה, יולי
כסף: ב-90% מהמקומות מקבלים אשראי.
הערות כלליות:
-
מסעדות נסגרות אחר הצהריים לכמה שעות, משתיים-שלוש עד שבע-שבע וחצי או פתוחות למשקאות בלבד בפרק זמן זה, וזה נכון גם למוקדי התיירות הגדולים ביותר. בוספי שבוע חלקן פתוחות רצוף. ישנן כאלה שסגורות בראשון ןיש כאלה שבשני. אם האוכל חשוב לכם במיוחד תכננו מסביב. כמובן שמסעדות חוף ודוכני אוכל פתוחים כל הזמן. בכפרים ועיירות קטנות גם חנויות עצמאיות נסגרות ל״סייסטה״.
-
העניין של הטיפים בצרפת ימשיך לבלבל אותי לנצח כנראה. על פניו, הטיפים מגולמים במחירי המנות ולכן אין צורך להשאיר. אם היינו משלמים במזומן הכל היה קל: פשוט לעגל. באשראי זה סיבך אותי קצת אז בסופו של דבר השארנו טיפ אבל נמוך יחסית.
-
החופים באיזור מדהימים, יש חופים חוליים ויש עם אבנים אבל בכולם המים שלווים ולכן נודל, אבוב או מזרון ים הם פרט חובה. אין צורך להביא מישראל. בכל סופר גדול תמצאו מבחר ובזול. היתי ממליצה תמיד לקחת באוטו גם נעלי ים ושנורקל כי אתם רוב הזמן לא רחוקים מהים ולכו תדעו מה יוליד יום.
כמובן שעדיף להימנע מלהגיע בשיא העונה (יולי-אוגוסט) כי חם, ממש חם ועמוס, מאוד עמוס.
אז מה הספקנו?
לא הייתי מוותרת על אף אחד מהם!
אנטיב:
מדובר במקום עם היסטוריה עשירה, מצודה, עיר עתיקה, חופים נחמדים מאוד וגם חצי אי קטן שניתן לעשות בו מסלול יפה למרגלות הצוקים ולראות וילות מרשימות ומפרצונים יפהפיים.
העיר העתיקה: מבני אבן, סמטאות צרות, כיכרות, המון מסעדות, בתי קפה וחנויות עצמאיות, שוק פרובנסל עם תוצרת חקלאית מצוינת. לא הייתי ממליצה לישון שם אם אתם עם רכב. כן מומלץ לבקר בה בשעות היום והערב כי האווירה משתנה. למסעדות מומלץ להזמין מקומות מראש, במיוחד בשיא העונה ובסופי שבוע. צמוד לעיר העתיקה יש חניון ענק פתוח וחניון ענק תת קרקעי. שניהם לא זולים. האופציה הנוספת היא לחפש חניה ברחוב ולשלם במדחן (מזומן ואשראי).
תחנת הרכבת של אנטיב מאוד קרובה לעיר העתיקה כך שאם תבואו לביקור של יום בעיר העתיקה בלבד מניס או קאן ניתן לגמרי לוותר על הרכב.
מוקדי עניין בעיר העתיקה:
מצודת קארה (Le Fort Carré) - מומלץ לאוהבי ההיסטוריה. הנוף משם יפה. מה שמפריד בין המצודה והעיר העתיקה היא המרינה של אנטיב עם יאכטות מפוארות יותר ופחות.
שוק פרובנסל (Marché provençal) - פירות, ירקות, גבינות, נקניקים… הכל טרי, הכל טעים אבל לא בהכרח זול. כאן תוכלו לטעום גם סוקה (Socca), מאפה חומוס נטול גלוטן שמטוגן מול העיניים שלכם בתנור עצים. בערבים המסעדות מוציאות לכאן שולחנות וכסאות ולפעמים יש גם הופעות חיות.
החומה של נמל וובן (Port Vauban) ופסל הנווד - תעלו על החומה מיד ביציאה מהעיר העתיקה ותצעדו עליה עד הסוף. יש תצפית לים, לנמל וגם הפסל עצמו מעניין מאוד.
Rue du Bas Castelet בשביל כמה תמונות יפות לאינטסגרם. בכלל, שוטטות ברחובותיה של העיר העתיקה היא חובה. יש בה קסם של שילוב בין ישן לחדש.
שוק הפשפשים בכיכר נציונל (Place Nationale) בימים חמישי ושבת בעונת התיירות ושוק קראפטס ב- Place des Martyrs de la Résistance בשבת.
יש גם את מוזיאון פיקאסו ומוזיאון לארכיאולוגיה שעליהם ויתרנו.
המסעדות, ברים ובתי קפה בעיר העתיקה:
NOMADS coffee - קפה מושלם
Absinthe bar - אבסנט והופעות חיות מדליקות בסופ״שׁ
Le Café Jardin-Vieil Antibes בשביל הנשנושים מהמטבח המקומי
La Taille de Guêpe ו- Le P'tit Cageot בשביל המטבח הצרפתי
KRISPY KORNET דוכן מטוגנים בקונוס מנייר
החופים הקרובים לעיר העתיקה:
Plage de la Gravette - חוף חולי מוכרז עם מקלחות אך קטן.
Plage du Port - חוף אבנים קטן גם כן ולא בטוח שפחות עמוס.
בשורה התחתונה, אם באתם בשביל בטן-גב, החופים הקרובים לעיר העתיקה הם לא הבחירה המומלצת ביותר.
חופים נוספים באנטיב:
Plage du Ponteil ו- Salis beach: שני חופים חוליים נחמדים מאוד. מזכירים את החופים בערי ישראל.
Plage - חוף אבנים לא מוכרז שמזכיר את חוף הסטודנטים בחיפה. כמה קיוסקים, חניה חינם לאורך החוף, נוף לניס וים מדהים.
קיבלנו המלצות לחופים של חואן לה פינס (Juan Les Pins Beach) אבל די התאכזבנו. מדובר ברצועת חוף צרה, עמוסה מאוד, טיילת רועשת ממש מאחוריכם ואיכות המים ממש לא משהו.
אם תרצו לגוון קצת, לראות קצת צוקים ומי טורקיז + לעשות מסלולון קצר מומלץ מאוד להגיע לקאפ ד'אנטיב (Cap D'Antibes). המסלול מעגלי, בערך 5 קמ׳ שעובר לאורך החוף. רק את הקילומטר האחרון עושים על הכביש.
המסלול לא קשה, יש כמה נקודות בהן אפשר לפרוס מגבת וגם לרדת לטבילה במים, אבל עדיף לא לעשות אותו עם כפכפי אצבע (סנדלי שורש לגמרי הולך). המסלול חשוף לשמש ולכן בשיא הקיץ עדיף לעשות אותו אחר הצהרים או בבוקר.
המסלול מתחיל בחוף Plage de la Garoupe שנחשב לאחד המומלצים באנטיב. באנו עם ציפיות והתאכזבנו כי מדובר בחוף קטן ועמוס שצמוד למסעדת חוף. יש חניה חינמית ענקית באיזור. כשתתחילו לצעוד תראו בהתחלה כמה בריכות קטנות אבל ככל שתמשיכו במסלול הגישה למים תהיה פחות ופחות נוחה.
בערך באמצע המסלול תגיעו לירידה נוחה למים (סולם בריכה ממש) שכוללת גם כמה סלעים שממש כף לפרוס עליהם את המגבת ולנוח.
בסוף המסלול יחכה לכם חוף מדהים, Bay of Antibes Billionaires, מפרץ סלעי עם מים צלולים ועצי אורן שנותנים צל. החוף קטן ויכול להיות עמוס באנשים שיורדים ישר אליו או שמסיימים בו את המסלול. אנחנו חזרנו לשם שוב כי אהבנו את השלווה שם בשעות הבוקר המוקדמות. נעלי ים חובה לדעתי. גם אנשי הסירות והקיאקים אוהבים לעגון במפרץ.
לסיכום, מדובר בעיירה ממש נחמדה, כך שאם טיולי כוכב זו ההעדפה שלכם ותרצו לבקר גם במונקו, קאן, ניס וסנט טרופה בלי להחליף מקום לינה, אנטיב תשרת אתכם מעולה. מה גם, ששניים מהכפרים הכי נחמדים באיזור נמצאים במרחק נסיעה קצרצר: גראס וביוט.
גראס (Grasse):
כפר קטן ויפה עם רחובות צרים, מוצללים ומתפתלים עם המון חנויות מזכרות, בשמים, מוצרי לבנדר ובתי קפה. גולת הכותרת של הביקור היא כמובן מפעל הבשמים Parfumerie Fragonard. כדאי לתזמן את הביקור עם סיור מודרך באנגלית של כשעה. אנחנו מאוד אהבנו את הסיור. היה מאוד אינפורמטיבי וכיף. ממליצה לכל מי שלא אדיש לבשמים. כמובן שמסיימים בחנות מפעל ויש מבחר די גדול של בשמים, סבונים, נרות וכו׳. יקר מאוד לטעמי אבל אם אתם בעניין - זה גן עדן. אה, ובתיאום מראש אפשר גם להזמין סדנה ולהכין לעצמכם בושם!
בנוסף לביקור במפעל עשינו סיבוב בעיירה. בחנות Fragonard Boutique Maison Grasse תוכלו למצוא דברים לבית, קצת בגדים, קצת תיקים והכל איכותי, יפה ומיוחד. סביר להניח שתתגלגלו לכאן בלי קשר כי המרכז קטן.
כל הרחובות די דומים ואינסטגרמיים בערך באותה המידה (טרנד המטריות התלויות לא פסח על העיירה). לדוגמא: Rue Jean Ossola או Pl. aux Aires. כאן תמצאו כיכר נחמדה ונקודת תצפית. היינו בשיא הקיץ, הכיכר היתה מוצלת עם כסאות נוח פזורים על הדשא, מה שהפך את המקום למושלם למנוחה קצרה. לגמרי שווה קפיצה אם אתם באיזור.
קאן (Cannes):
ביום למחרת התחשק לנו על אווירה עירונית ולכן לקחנו רכבת לקאן. הרכבת נוחה ומהירה, עם כל הפקקים לגמרי אפשר להשאיר את האוטו בבית. את הכרטיסים ניתן לקנות בקלות במכונות בתחנה עצמה (יש אנגלית). בזמן הביקור שלנו (2022) לא מדובר במסכי מגע אלא במעין גלגלת מיושנת שבעזרתה עוברים בין האופציות והבחירה היא באמצעות כפתורים.
אז קאן, יחסית לשם הנוצץ שיצא לה, מעט איכזבה. נתחיל מאולם הכנסים של הפסטיבל המפורסם שלא הרשים אם כי המון אנשים מצטלמים על השטיח האדום.
נמשיך לרצועות חוף ארוכה, עם טיילת מפורסמת La Croisette שבשתי הקצוות שלה יש חופים ציבוריים (Plage Macé ו- Zamenhof) ובין לבין יש המון beach clubs צפופים ובתשלום מופקע במיוחד.
בצד השני של הכביש יש את כל הבוטיקים של כל המעצבים אבל מבחוץ אפילו הם לא נראים זוהרים. הבניינים על הטיילת די מכוערים וחוסר האסתטיקה מקרין על הכל. בקיצור, זוהר וגלמור לא מצאנו בקאן.
עכשיו לחלקים היפים.
יש כמובן מספר מקומות בעיר שהפכו את הביקור בקאן לנעים.
העיר העתיקה של קאן: שווה את העלייה בשביל התצפית, סיבוב ברחובות הצרים והיפים והשלט של קאן למי שבעניין. תצטלמו ליד השלט, תרדו דרך הרחוב Rue Louis Perrissol, גינה Square du Caroubier ורחוב Trav. de la Tour לכיוון Rue du Suquet
ו- Rue Saint-Antoine עם המון מסעדות. קיבלנו המלצה ממקור מוסמך על Table 22 אבל לא יצא לנו לנסות.
קניות בזארה ומנגו אפשר לעשות ב- Rue d'Antibes. חיבבנו את Bathroom Graffiti, חנות סטייל סוהו.
באיזור הזה תוכלו למצוא כמה מהמסעדות המומלצות:
ועכשיו לחלק של קאן שהכי הכי אהבתי - שכונת Le Cannet:
עוד קצת מרחובות צרים ומפותלים עם נוף משגע על העיר. אפשר להגיע באוטובוס (מוביט יעזור כאן) או מונית, ועדיף בשעות הערב. תהנו מהגלריות והחנויות ב- Rue St Sauveur ומארוחה ב- Le Coin Gourmet.
השורה התחתונה היא שהמקומות המפורסמים בקאן איכזבו אבל דווקא הפחות מתויירים הפתיעו לטובה. בקיצור - מומלץ.
מונקו (Monaco):
ועכשיו לעוד יום עירוני - מונקו. מקום מדליק, יפה, אלגנטי ובעיקר מוגזם בעושר שלו שנשפך מכל מקום. לדעתי יעד חובה אם אתם באיזור. גם למונקו אפשר להגיע ברכבת או באוטו. אנחנו בחרנו באוטו כי בנינו על עצירות בדרך שבסוף לא כל כך עשינו (על הכבישים למונקו, הקורנישים, תוכלו לקרוא בהמשך) ובדיעבד מדובר בטעות. תקדישו יום שלם למונקו, סעו ברכבת כי הפקקים בעיר הקטנה הזו מזעזעים ממש. גוגל מאפס מפשל שם כי לא מראה עומסים, אז תסמכו על ההערכות של ווייז שדווקא שיקף ברמת דיוק סבירה את הזוועות.
מה רואים במונקו? קודם כל, את הקזינו במונטה קרלו (Monte Carlo Casino) את הכיכר, הגנים הקטנים הסמוכים ואת המכוניות המפוארות בהגזמה שחונות בכניסה. באמת הזויות וכמו שניתן לנחש, אני די אדישה לרכבים.
בקזינו תוכלו לעשות סיור בתשלום או רק להתרשם מהלובי ולשתות משהו במסעדה שבכניסה Le Salon Rose. האופציה השניה להפסקה קלילה היא Casino Café de Paris בכיכר. המקום הראשון עם יותר קלאס לדעתי.
הנקודה הבאה יכולה להיות המרינה. תרדו ברגל, תחלפו על פני הבריכה המפורסמת שממוקמת על הטיילת ואם נהייתם רעבים, תנשנשו ב- Quai des Artistes, מסעדת דגים עם נוף ליאכטות העוגנות במרינה.
אם בא לכם שוק אוכל במקום, תעלו (במעלית ודרך הגשר :) ) לכיוון Pl. d'Armes
אנחנו המשכנו עוד קצת למסעדה איטלקית ולא תיירותית - La Bionda עם תפריט עסקי מוצלח טעים מאוד וגם זול יחסית. קינחנו בגלידה ב- L'Atelier du Glacier.
המשכנו הלאה כדי לטפס לתצפית על העיר, הארמון הנסיכותי, גני סיינט מרטין והאקווריום. גם למעלה ברחובות הציוריים יש כמובן מסעדות ואם יתחשק לכם המבורגר אז Arrow Burger. האיזור כולו יפה ומטופח. הכיכר של הארמון מהממת. הכל מצוחצח, בטוב טעם, תענוג אסתטי משובח. נהננו גם מהבילוי באקווריום. במקום לחזור ברגל, עלינו על אוטובוס חזרה לקזינו (משלמים באשראי קונטקטלס) ונפרדנו ממונקו בצער רב. למי שמעוניין בקניות יש בעיר קניון מוצלח וגם את כל המעצבים והבוטיקים הנחשבים.
ביוט (Biot):
הכפר מפורסם ביצרני הזכוכית שלו וכמו כפרים רבים אחרים בריביירה הוא מאוד ציורי וכיפי לסיבוב וארוחה.
אכלנו צהרים ב- Café Brun ולא התאכזבנו, האוכל היה מלא בטעמים והאווירה היתה נהדרת. לכו על הרחוב הראשי לכיוון Place des Arcades ולעוד מקבץ רחובות יפה Ville de Biot. מחוץ לגבולות הכפר העתיק יש את מפעל הזכוכית המפורסם La Verrerie de Biot בו מייצרים כלים מהממים בשיטה של ניפוח. כל כלי הוא עבודת יד. אפשר לראות את הנפחים עובדים ויש חנות עם מגוון עצום של כלים. יש גם גלריית אמנות קטנה ובית קפה במקום. שווה מאוד.
הקורנישים, וילפראנש-סור-מר (Villefranche-sur-Mer) ואז (Eze):
הסבר מפורט על הקורנישים תוכלו למצוא כאן. בגדול, מדובר בשלושה כבישי נוף מקבילים (תחתון, אמצעי ועליון) שמהם נשקפים הנופים הכי יפים של הריביירה. אנחנו נסענו על התחתון ועצרנו ב- Villefranche-sur-Mer (וילפראנש-סור-מר) המהממת וב- Beaulieu-sur-Mer (בוליו-סור-מר) החביבה ו- Cap-d'Ail (קאפ ד'איל) בה נמצא אחד החופים היפים של הריביירה - Mala Beach.
הכפר המפורסם ביותר בקורניש האמצעי הוא Eze. על הקורניש העליון לא יצא לנו לנסוע. בין השניים שעליהם נסענו העדפנו את התחתון. גם ממנו הנוף יפה ןבנוסף יש גם גישה לחופים ועיירות שיושבות על המים. הנופים מהאמצעי אולי יותר דרמטיים פה ושם אבל בחלק גדול מהזמן הנוף מוסתר.
נתחיל מוילפראנש-סור-מר, עיירה-גלויה. יש מבצר, נמל קטן וטיילת קטנה כאשר ברקע בתים-מלונות צבעוניים של 3-4 קומות עם מסעדות ובתי קפה. יחסית לשאר המקומות בריביירה ולמרות שהחוף כאן הוא החוף העירוני הכי יפה שיצא לי לראות באיזור, המקום לגמרי נטול פוזה. האווירה אותנטית, ואם נחליט לחזור לריברייה מתישהו כנראה שנישן במוילפראנש. זה החוף (Plage des Marinieres) וזו מסעדת דגים מוצלחת L'oursin Bleu. באמת קסם של עיירה.
הבאה בתור היא בוליו-סור-מר שהרגישה כמו ההיפך הגמור. היא יפה במובן הקלאסי, משדרת עושר, יש בה קזינו ווילות נאות אבל לא מצאנו בה קסם. החוף נחמד אבל לא אחד היפים והטיילת שמופיעה בהמון ספרי טיולים פחות מרשימה במציאות. החניה שם היתה די סיוט גם כן כך שאם אתם קצרים בזמן אפשר בהחלט לוותר.
היעד הבא - קאפ ד'איל. או ליתר דיוק, חוף מאלה המפורסם שלה. לא הסתובבנו בעיירה אלא הלכנו ישר לחוף. החניה היתה קשה גם כאן אבל בסוף מצאנו ״בכחול-לבן״ עם מדחן. לא משנה איפה תחנו תצטרכו לרדת לחוף ברגל לפחות 7-10 דקות. השביל מוצל ועובר ליד וילה מהממת (מלון דירות בעצם). בחוף עצמו יש מיטות שיזוף ומסעדה אבל בקצה הוא חוף לא מוכרז. הנוף מהמם, המים צלולים, תענוג אמיתי. מומלץ בחום להצטייד בנעלי ים.
התחנה הבאה ביום הזה היתה הכפר הימי ביניימי אז. בעקרון הוא ממש קרוב לניס ואפשר להגיע אליו באוטובוס אבל בשיא העונה יש תורים עצומים בתחנת האוטובוס כך שלבנות על תחב״צ נראית לי חוויה מפוקפקת. כמובן שיש גם קושי למצוא חניה אבל עם קצת סבלנות מסתדרים.
כל רחוב שתלכו בו בעיירה יגרום לכם לחזור כמה מאות שנים טובות אחורה בזמן. יש המון מסעדות ובתי קפה (יקר ודי מלכודות תיירים אבל טוב מספיק בשביל הפסקת קפה), חנויות עצמאיות, גלריות. ממש מומלץ לא לוותר. יש בעיירה גם גן בוטני. הכניסה לא זולה ולא בטוח שהצמחיה שווה את המחיר, אבל מצד שני הוא ממוקם בנקודה הכי גבוהה בכפר שממנה נשקף נוף מרהיב על האיזור.
ניס (Nice):
ועכשיו ניס, שגם אליה נסענו ברכבת ולא הצטערנו על כך. כמה שהטיילת של קאן איכזבה, כך הטיילת של ניס (Prom. des Anglais) היוותה פיצוי. יש בה הכל מהכל: מלונות מפוארים, בניינים של שתיים-שלוש קומות ובהם מסעדות וברים שעושים חשק להיכנס, חופים ים חלוקי נחל ומים בצבע כחול-טורקיז שלא רואים הרבה.
כמה נקודות ציון לאורך הטיילת:
שלט ניס, מיני פסל החירות, Hyatt Regency Nice Palais de la Méditerranée, Negresco ו- Villa Masséna Musée
בשביל השופינג יש את Av. Jean Médecin (שופינג זו הסיבה היחידה ללכת את הרחוב, אין בו שום דבר יפה והוא רועש מאוד). Rue de France (מדרחוב בחלקו) הוא אופציה נוספת לקניות. הרחוב גם מלא במסעדות ובתי קפה אם מתחשק לכם אבל יש קצת תחושה של מלכודות תיירים.
כיכר מסנה (Place Masséna) ומזרקת השמש שבה (Fontaine du Soleil) יפות מאוד, אהבנו את המקום במיוחד בשקיעה.
איזור שוק הפרחים מקסים גם כן. מדובר בכיכר מוקפת מבנים יפים עם המון מסעדות. מומלץ כמובן להגיע בזמן שהשוק פתוח.
מומלץ לעשות סיבוב גם בעיר העתיקה. רחובות קובלט צרים, בניינים יפים, ונחשו מה? המון מסעדות. Place Rossetti היא הכיכר המרכזית של העיר העתיקה. Rue Benoît Bunico הוא הרחוב המרכזי של הרובע היהודי. אם אתם חובבי ארמונות Musée du Palais Lascaris בהחלט שווה את הביקור. בשורה התחתונה, כמו בכל רובע עתיק, פשוט תסתובבו ותהנו.
יש איזור שלא ביקרנו בו ולכן לא נוכל להעיד על טבעו - Castle Hill (או קולין דו שאטו). אני חושבת שהעליה תהיה שווה את המאמץ. יש מבצר, יש מפל מלאכותי יפה ויש נוף פנורמי.
לגבי המסעדות, יש המון. אנחנו התלהבנו ממש מ- Peixes הקרובה לכיכר מסאנה. מדובר במסעדת דגים מוצלחת מאוד. גם המנות הבסיסיות עם טוויסט והמחיר לא בשמיים. מסעדות נוספות שקיבלנו עליהם המלצות: Marinette בעיר העתיקה לארוחות בוקר שעוגת שוקולד שלהם מאוד מפורסמת. פיצריה La Chamade. המסעדות Le Canon ו- Zorzetto למטבח המקומי. ניס ממש הפתיעה אותנו לטובה ואנחנו ממליצים להקדיש לה יום שלם ולזכור שגם כאן סוגרים לסייסטה וגם כאן חלק מהמסעדות סגורות בימים ראשון או שני.
קורניש אסטרל (Corniche Estrel) ובשמו השני קורניש ד׳אור (Corniche d'Or):
החלקים היפים בו מחברים את Mandelieu-la-Napoule עם Saint-Raphaël (כבישים d559 ו- d6098). הכבישים עוברים ברכס Esterel (אסטרל) והצבע חום-אדום שולט בנוף כאן. בגלל סוגי הסלעים יש כאן חופים עם מים מהצלולים ביותר, לא רק באיזור הריביירה אלא בכלל, ויש נקודות נהדרות לשנירקול. אל החופים הלא מוכרזים (אבל מסומנים על המפה) שנקראים קלנקה (Calanque) יורדים מהכביש שעובר למעלה ובהם תוכלו ליהנות ממים בצבע משגע מצד אחד ומסלעים אדומים מצד השני ואתם תהנו מכל רגע. אבוב/מזרון ים/נודל, מסיכה ושנורקל ונעלי ים חובה.
לא עשינו כל כך עצירות וסיורים בעיירות חוץ מארוחה ב- Le Coelacanthe בנמל של סיינט רפאל ושהינו בעיקר בשני חופים לא מוכרזים. נקודת עניין ששווה לציין היא Cap Dramont, מצודה על אי סלעי שקרוב מאוד לחוף. יש למצודה סיפור מעניין והתצפית אליה מדליקה, אבל לא הייתי מגדירה את זה כעצירת חובה.
מבחינתו, שני חופים (קלאנקות) היו שווים את הנסיעה. בכל אחד מהם בילינו כמה שעות, את רובן במים כי קשה לצאת מרוב שהם מושלמים.
החוף הראשון שמתאים למשפחות והירידה אליו קלה יחסית הוא Calanque de Saint-Barthélemy. גם Calanque de Maubois מומלץ מאוד. החוף הנוסף הוא לגמרי עניין של טעם ויתאים לנטורליסטים שביניכם, שכן בגדי הים נוטים להישאר בתיק או באוטו. החוף לא מופיע יותר בגוגל מאפס אבל עדיין תוכלו לראות את המיקום.
בגדול, בכביש הזה ההמלצה שלנו היא ברגע שרואים מקבץ מכוניות חונות, לעצור, להעיף מבט למטה ואם יש חוף עם גישה נוחה פשוט לרדת ולהנות.
זו הייתה החופשה שלנו בריביירה הצרפתית, בין היעדים היותר מומלצים והיותר נגישים. חופשה שיש בה עירוניות, היסטוריה, אמנות וחופים מכל הסוגים. סעו ותהנו!