top of page

Couchsurfing: לחוות כמו מקומי עם מקומי

הפלטפורמה הותיקה שמחברת בין הרוצים לארח לאלו השמחים להתארח. יש כאן פוטנציאל עצום להכיר אנשים שבאותו ראש כמוכם וגם לראות את הצדדים הפחות מוכרים של המקום אליו הגעתם. ובואו, ליפול ללילה אחד על מישהו הזוי אבל לא מזיק זו גם חוויה.

אפילו הלוגו מגניב.png

אנשים מארחים אצלם בבית אנשים אחרים חינם אין כסף לכמות לילות משתנה ובתנאים משתנים. מדובר בפלטפורמה וותיקה וידועה ודרך מצוינת להכיר אנשים. האורח והמארח יוצרים פרופילים, וכיוון שהמטרה של שני הצדדים היא לרוב לבלות זמן אחד עם השני פירוט של תחומי עניין ותחביבים כאן הוא הדבר חשוב.

 

כמו כן, למרות שהאירוח הוא חינמי, מצופה מהאורח לעשות איזו ג׳סטה או שתיים למארח (להכין/להזמין ארוחה, לקנות מתנה סימלית, להציע לעשות משהו בבית (אבל תשאלו קודם, לא להיות מרי קונדו ולהתחיל לעשות להם סדר בארונות). אם אתם מחפשים להיזרק בחינם בלי לתת מעצמכם בתמורה אני בטוחה שתצליחו בפעם הראשונה. הבעיה היא שתקבלו ביקורת בהתאם וכיוון שהפלטפורמה מבוססת הרבה על אמון, לביקורות יש משקל מכריע ויתכן ואף אחד אחר לא ירצה לארח אתכם יותר.

 

עוד משהו לזכור: אנשים פותחים לכם את הבית, זה לא Airbnb או Booking ולכן לא תמיד תיראו תמונות של הדירה או של הספייס שתישנו בו. לא נהוג גם לבקש תמונות כאלה. בדרך כלל מדובר בבילוי חברתי והזדמנות מעולה לראות מקום חדש מנקודת המבט של המקומי. כחלק מהבילוי החברתי מצופה שתכבדו את אורך החיים של המארח (תקראו טוב טוב את הפרופילים). אפשרויות הלינה מפורטות גם הן בפרופיל, אבל גם אם צוין שתקבלו חדר, יכול להיות שזה בעצם חדר אורחים שהפך למחסן לפני שנים או משהו בסיגנון. בקיצור, לרוב תכירו אחלה בני אדם אבל אל תבנו בהכרח על מקום לינה מפנק. 

טיפים לחווית Couchsurfing מוצלחת:

  • להנמיך ציפיות בכל הנוגע לתנאים

  • פרופיל מפורט עם תחומי עניין ותמונות. תבליטו את הכישרונות והכישורים שלכם. זה יעורר סקרנות אצל המארח ויעלה את הסיכויים.

  • פניה מותאמת אישית למארח שלא תגרום לו תחושה שאתם רואים בו ספה ותו לא

  • לשלוח בקשות לכמה שיותר אנשים, הרבה לא יענו, הרבה יסרבו, ככה זה

  • אם קיבלתם סירוב מנומס ומתנצל - אפשר לבקש טיפים מקומיים. במקרה הכי גרוע - לא יענו לכם. במקרה הטוב - תקבלו רשימת מקומות לאכול, לשתות ולבקר בהם.

 

החוויות שלנו:

לנו יצא להתארח אצל 3 מארחים בארה"ב ואחד בלונדון. בכל המקומות האנשים היו מקסימים, לא יכולה להגיד שנוצר איזה חיבור מטורף או חברות לכל החיים אבל שמענו סיפורים מעניינים ואם יצא, נשמח לפגוש אותם שוב לשיחה ודרינק ואולי אף לארח בחזרה. 

המארח הראשון שלנו חי בסולט לייק סיטי, מורמוני גרוש עם 4 ילדים שאוהב טיולים. הוא נתן לנו את חדר השינה שלו, קיבל את פנינו בבוקר כשהגענו ויצא לעבודה. ניקינו קצת, הוצאנו את הכלבה שלו לטיול, בערב פגשנו את הילדים ואת החבר הכי טוב שלו, אכלנו ביחד ארוחת ערב וראינו סרט. בגלל אופי הפלטפורמה אין גינונים מיותרים. אנשים, אפילו האמריקאים והבריטים המאוד מעורפלים בהבעת הרצונות והדרישות שלהם בדרך כלל, דואגים לתאם ציפיות בצורה מאוד מפורשת (לכמה זמן יארחו אתכם, מתי בדיוק תצטרכו לעזוב, מה אסור לעשות בבית). אל תרגישו לא נעים עם זה, התוכן יכול לפעמים להשמע פחות מזמין אבל הצורה תמיד נעימה. זה לא אישי, אף אחד לא מגרש אתכם, פשוט מתאמים ציפיות.

המארח השני בקולורדו היה איש סופר מיוחד, מהנדס בתחום החלל, משפץ רכבי אספנות, גר בבית שכולו פחות או יותר מזכוכית עם נוף יפיפה 360 מעלות. כיוון שהתעקבנו בדרך לא יצא לנו לתקשר איתו יותר מדי אבל גם משיחה קצרה יצאנו עם המלצה להייק מהמם באיזור וחבילת פירות אורגניים לדרך.

בשיקגו התארחנו אצל בחור ישראלי עם סיפור מעניין ומשעשע ועל הדרך קיבלנו גם הופעה חיה (לבחור יש הרכב מקומי).

המארח שלנו בלונדון גם הוא  כמו הראשון פינה לנו את חדר השינה שלו וגרם לנחיתה שלנו בעיר להיות רכה ונעימה יותר.

בשורה התחתונה, לדעתי חברי הקהילה הינם אנשים לא לגמרי שיגרתיים. החוויה מסקרנת, השיחות מעניינות, חוויה שהיא לא לגמרי מיינסטרים. בסופו של דבר, אני ממליצה לנסות בשביל ההתחלה רק לילה אחד ולראות אם תתחברו. אבל הכי חשוב - תכבדו ותהיו סופר נחמדים. גם אם החדר/הספה/המזרון המתנפח שקיבלתם לא נראה לכם או הבית לא נקי מספיק לטעמכם תזכרו שתמיד יש דרך לצאת ממצבים כאלה בצורה נעימה, ככה שמומלץ מאוד לפחות להתנסות, יש מעט מה להפסיד, והמון מה להרוויח!

לאתר Couchsurfing

למעלה

bottom of page