מפלי איגואסו
יש מקומות שכמעט ואין טעם לנסות לתאר במילים כי פשוט חייבים לראות אותם בעיניים. איגואסו הוא אחד מהם. את הרגע בו תעמדו לראשונה נפעמים מול קיר המים האימתני המכונה "גרונו של השטן" לא תשכחו שנים אחר כך.
תחבורה:
אנחנו הגענו בטיסה מברילוצ'ה, מיד עם יציאתנו מאולם הטיסות הנכנסות רואים דלפק בו רוכשים כרטיסים להסעות לעיר (280 פזוס לכרטיס). מדובר במיניבוס שישים אתכם במלון שלכם. זה בבעצם סוג של שאטל והוא יעצור גם במלונות שבדרך אם יש נוסעים אחרים. אפשר לישון בעיירה Puerto Iguazú (פוארטו איגואסו) עצמה אבל יש גם מלונות שמזכירים את הריזורטים הטרופיים מחוץ לעיר. הכל תלוי במטרת הביקור.
הגעה למפלים בצד הארגנטינאי:
נסענו עם חברה Rio Uruguay, רציף 11
בתחנה המרכזית של פוארטו איגואסו. רכישת הכרטיסים במזומן ברציף עצמו או בקופות נוספות שלהם שפזורות בתחנה המרכזית.
300 פזוס לכיוון, הכרטיס פתוח ותקף לכל שעה. מומלץ לקנות הלוך-חזור. אוטובס יוצא כל 20 דקות. מומלץ לבוא עם דרכון אם ברצונכם לחזור לפארק ביום למחרת ולקבל 50% הנחה בדמי הכניסה (400 במקום 800 פזוס).
הגעה למפלים בצד הברזילאי:
אותה החברה, אותו המחיר, מזומן, גם כן כרטיס פתוח. רציף 10. התדירות - כל שעה וחצי. לא לשכוח דרכונים כיוון שתעברו במעבר גבול ותקבלו חותמת ברזילאית בדרכון.
בתחנה המרכזית יש Tourist Information עם חבר'ה דוברי אנגלית. נצלו את זה. אפשר לקנות דרכם כרטיסים לאוטובוס לפארק וכרטיס לשייט למפלים (על כך בהמשך).
פוארטו איגואסו:
אם יש לכם בתכנון להישאר ליותר מלילה אחד ולהגיע גם לצד הברזילאי וגם לצד הארגנטינאי של המפלים (באוטובוס) כדאי מאוד לבחור מלון שקרוב לתחנה המרכזית.
אני ממליצה על 125 Hostel. המיקום מעולה, סילביו, הבעלים, מקסים. ארוחת בוקר אמיתית עם מקושקשת, ירקות טריים חתוכים, מיץ תפוזים סחוט. החדרים בסיסיים אבל נקיים ויחסית חדשים. יש בריכה שמאוד נעים לטבול בה אחרי החום המטורף של המפלים.
לגבי הבריכה - שמנו לב שאפילו בהוסטלים שנראים די לא משהו מבחוץ יש בריכות. הבנתם את רמת הבריכה? למרות שיש במלון חדרים משותפים אין מטבח. יש מקרר ליד הקבלה.
העיירה עצמה קטנה ולא מרשימה במיוחד, אפילו Hito Tres Fronteras (משולש הגבולות, ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי) איך לומר, לא מרגש. אם יש לכם ערב פנוי, תעשו לשם הליכה אבל אל תצפו ליותר מדי. לילדים - מזרקת מים כמו בנמל תל אביב וגם נתזים למבוגרים עם טיפה תאורה. הגענו דרך הרחוב RIO IGUAZU שמשקיף על הנהר. יש קצת דוכנים של Crafts וכמה דוכני אוכל.
אוכל:
Ristorante La Toscana: מסעדה מעולה. יקרה במושגי ארגנטינה וזולה במושגי ישראל. אוכל ושירות מעולים. תזמינו מקום מראש, לא אוהבים שם Walk-Ins תתלבשו טיפונת יותר טוב מגופיה וכפכפים.
The Van Burger: ג'אנק פוד איכותי ובירות טעימות.
גם כאן דרך אגב מתים על מזומן. תערכו בהתאם.
המפלים, הצד הארגנטינאי:
כמו שאתם בוודאי יודעים, יש למפלים את הצד הארגנטינאי ואת הצד הברזילאי. הארגנטינאי מאפשר צפיה על המפלים מלמעלה ומקרוב. מהברזילאי תוכלו לראות את המים הנופלים ממש מולכם ולצדכם.
אני באמת לא יודעת באיזה צד נהניתי יותר. אולי ברזילאי בהובלה ממש קלה. בשניהם אפשר לעשות שייט שמקרב אתכם למפלים, זו חוויה כיפית ומרגשת, המים נופלים קרוב אליכם כי מקרבים את הסירה כדי שתרגישו את הנתזים וגם לראות את כל העוצמות האלה למטה זו חוויה. אנחנו עשינו את השייט בצד הארגנטינאי.
השייט:
רכשנו את הכרטיסים בסוכנות תיירות בתחנה המרכזית בפוארט איגואסו. כדי להגיע למקום ממנו יוצא השייט תצטרכו לנסוע במשאית פתוחה ותשמעו קצת הדרכה בדרך. עדיף לעשות את השייט או בהתחלה או בסוף היום כי ככה יותר קל לתזמן את ההליכה על מערכת הגשרים שצופים על המפלים ולא תצטרכו לקטוע אותה באמצע ולרוץ לנקודת האיסוף ממנה יוצאת המשאית לשיט.
אני מציעה לעשות אותו דבר ראשון כשמגיעים. תגיעו לפארק עם הבגדי ים מתחת לבגדים ועם תחתונים להחלפה בתיק. הגענו לנקודה ממנה יוצאת השיט, שמנו את כל הבגדים והנעליים בתיקים אטומים למים שמקבלים במקום, עלינו לסירה עם בגדי הים ואת הטלפון שמנו בנרתיקים חסיני מים ותלינו על הצוואר.
כיוון שהמים לא רגועים ויש מלא נתזי מים והסירה קופצת במהלך השייט ואתם ממש לא רוצים לתרום את הטלפון שלכם למפלים או להרטיב אותו יותר מדי הנרתיקים התבררו כפתרון נהדר: יכולנו לצלם בלי פחד שיקרה משהו לטלפונים.
כדאי לעשות מאמץ ולשבת בשורה הראשונה. אמנם יש לפניכם את הקבינה של הקפטן ובכל מקרה לא תראו את כל ה- 180 מעלות, אבל זה עדיין עדיף ושדה הראיה שלכם רחב יותר.
בנקודה כלשהיא קרוב למפלים הסירה עוצרת ואנשי הצוות מצלמים אתכם על רקע המפלים, כל אחד בתורו.
השייט די קצר, חוזרים לנקודה ממנה התחלתם, עולים לשירותים הקטנטנים, מורידים את הבגד ים, מתנגבים, שמים את בגדיכם היבשים והנה לכם, לא תצטרכו להסתובב רטובים ולסיים את היום עם שפשפות. עולים שוב על משאית שלוקחת אתכם לנקודה ממנה יצאתם.
הסיור בטרסות:
יש טרסות עליונות ותחתונות וכדאי לעשות את שניהם. ישנן קפיטריות שפזורות ברחבי הפארק עם ג'אנק פוד טיפוסי + שולחנות פיקניק. המקום שורץ קופים, הם חמודים אבל חצופים. שמרו על המזון שלכם, ארוחת הצהרים שלי נחטפה לי מהפה, לא בהגזמה, מהפה!
השיא של הביקור בצד הארגנטינאי הוא התצפית על Garganta del Diablo (גרון השטן). מפל מרשים כל כך שביקרנו בו פעמיים. עוצמתי ברמות. לוקחים רכבת לתחילת המסלול ואז יש הליכה די חשופה של כקילומטר לתצפית עצמה.
המפלים, הצד הברזילאי:
תצפית על המפלים מהצד הברזילאי מקנה חוויה אחרת אבל לא פחות כיפית. אני לא הייתי מוותרת על אף אחד מהצדדים. הגעתם עד לכאן, תנצלו כל רגע.
האוטובוס הראשון של Rio Urugay יוצא בשמונה וחצי. המשמעות היא שתגיעו יחד עם כל הקבוצות. זה אומר שבילים ותצפיות מפוצצות, תצטרכו לחכות כדי לעשות תמונה ראויה. תנסו להקדים (אוטובוס של חברה אחרת או רכב שכור) או להגיע לקראת הצהריים. אמנם חם יותר אבל תוכלו להנות מהמקום הרבה יותר.
כאן לוקחים אוטובוס ממרכז המבקרים לתחילת הטיילת שעוברת במקביל למפלים עם נקודות התקרבות לקירות המים המשוגעים האלה.
דבר הגבר:
חד משמעית הצד הארגנטינאי מרשים יותר, כך שאם אתם עושים רק צד אחד אין בכלל
התלבטות. המראה שיגלה אליכם מ"גרון השטן" יישאר איתכם שנים ארוכות, באחריות.
אתם תראו שכולם מגיעים לתצפית ובאותה שניה מוציאים את הטלפון ומצלמים. עשו לעצמכם טובה, קחו לכם לפחות דקה או שתיים לעכל את המחזה שאתם רואים לפני שמתחילים בסשן התמונות ההכרחי.
טיפ אחד מנצח:
ייתכן מאוד שמתישהו במהלך הביקור ירד גשם. אל תיבהלו, הוא ייפסק די מהר והחום יעשה את שלו וייבש אתכם מהר מאוד. יחד עם זאת, כיסוי גשם לתיק או פונצ'ו ישפרו מאוד את החוויה.
עכשיו מספיק להיות תיירים, בואו נראה את ארגנטינה הכפרית, ונתחיל מסלטה.
עודכן באפריל 2021